שלמה שפירא
עאפיה/עיפי
כשעוברים ילדות מארץ לארץ מעיראק הערבית לארץ ישראל המערבית משתנים דברים:
בעיראק שמעתי את אמי אומרת: "יטעיכי אלעיפי" ואני בארץ ישראל עבדתי גם כילד והרגשתי עייף.
עאפיה/ עוואפי/ בלעאפיה / מלבוס אלעאפיה (לבגד חדש אומרים תתחדש/ מועאפאה=הבראה.
בעיראק מישהו עושה "גרפס" אומרים לו "עוואפי/" לבריאות
בכל זאת בערבית לעייפות קשה עד אובדן כוח ונפש אומרים: "עיייפאן".
צ'ארטה / צ'אראט / =נאד / לתקוע נאד
בעיראק - צחקו גם התעצבנו בהקשר זה:
אמרו : "הבטן שנפתחת" - נאד. / הבטן שנסגרת -ספר
אמרו: "אם מקפלים בטן - מעי ואם משחררים בטן = אוכלים וזוללים - מרבד.
אמרו: "צ'ארטה - חארטה".
ערבים אוהבים לשלב את המילה "נאד" בדבריהם:
"שאתה אפילו תוקע נאד מבלי לדווח, אתה גמור."
"האם יש לך איזה תוכניות אחרות חוץ מאשר לתקוע נאד בפני אנשים."
"אולי אתה עשית שירות טוב לאנשים - נאד!"
"אנחנו בהמתנה להתקפה איראנית...כל נאד , גם אם מדובר בצדקתנו זו אחת הסיבות..."
"...ברור - סתם הפרחת נאד נפוח מהגיגיו של מאן דהוא ישראלי..."
"נדמה לי שחיית את חייך כמו פרח שתוקע נאד" ואני מעיר שיש פרח ממשפחת הלופיים שמפיץ ריח כריח נאד.
יש שמדגישים במיוחד איך ש- "כלב תוקע נאד". "נאד" נכתב גם "נוד" לתיאור נפיחה. להזכיר ש- "נאד" יכול לבוא בהוראה אחרת:
"נאד מים / חמת מים, נאד חלב, נאד יין ויש הרבה התייחסויות אליו. כמו:
"אגוזים ספורים בנאד מחורר" לבטא - הכנסה זעומה והוצאות מרובות.
"חומץ חריף מבקע נאד" - כאדם הרותח מכעס ומסוגל לגרום לעצמו נזק גדול.
נאפחה/נאפכה / נפיחה = ריח
(יכול להיות נעים ויכול להיות רע.) / ריח ניחוח, משב רוח, צביון, גם גאווה ויהירות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!