שלמה שפירא
מיד אחרי פורים התחילו הנשים בהכנות למצות.
אני מעיראק. אני זוכר זאת משנות הארבעים פלוס במאה שעברה - לפני כשבעים שנה
מצות הכינו בבית. וההכנות התחילו מיד לאחר פורים. שקי חיטה הובאו לבית והנשים עם הבנות (והילדים הטובים היו גם עוזרים) היו לוקחים מנות מנות מהשקים על מגשים, מגלגלים את הגרעינים ומנקים היטב היטב את גרעיני החיטה, שלא יתערבב בהם איזה חמץ או אבן או פסול כלשהו. ואז תבוא המטחנה לבית ואת גרעיני החיטה ה"כשרים", היו טוחנים גם בבית ולחצר הפנימית של הבית הובאו שני תנורי חרס גדולים ואופה שיודע את המלאכה על כשרותה אפה את המצות בבית. כמה בתי אב ממשפחה אחת השתתפו במבצע אפיית המצה הכשרה לפסח למהדרין. את המצות "שיכנו" בחדר "כשר לפסח"
המלאכה הקשה הזאת הייתה מנת חלקן של הנשים, ואני לא זוכר שגברים היו שותפים בה. הילדים הסתובבו סביב סביב ונהנו מכל רגע.
מיד אחרי פורים התחילו הנשים בהכנות למצות.
אני מעיראק. אני זוכר זאת משנות הארבעים פלוס במאה שעברה - לפני כשבעים שנה
מצות הכינו בבית. וההכנות התחילו מיד לאחר פורים. שקי חיטה הובאו לבית והנשים עם הבנות (והילדים הטובים היו גם עוזרים) היו לוקחים מנות מנות מהשקים על מגשים, מגלגלים את הגרעינים ומנקים היטב היטב את גרעיני החיטה, שלא יתערבב בהם איזה חמץ או אבן או פסול כלשהו. ואז תבוא המטחנה לבית ואת גרעיני החיטה ה"כשרים", היו טוחנים גם בבית ולחצר הפנימית של הבית הובאו שני תנורי חרס גדולים ואופה שיודע את המלאכה על כשרותה אפה את המצות בבית. כמה בתי אב ממשפחה אחת השתתפו במבצע אפיית המצה הכשרה לפסח למהדרין. את המצות "שיכנו" בחדר "כשר לפסח"
המלאכה הקשה הזאת הייתה מנת חלקן של הנשים, ואני לא זוכר שגברים היו שותפים בה. הילדים הסתובבו סביב סביב ונהנו מכל רגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!