יום שני, 16 במרץ 2015

שלמה שפירא: שנת 2008 / תגובות בנושא "חינוך"

שלמה שפירא

באוקטובר 2008 ניסיתי לעניין אנשים בנושא "חינוך" ובקשתי לשמוע את דעתם.
היו מספר תגובות בין התאריכים 25.10 – 27.10


רנה דרור , 12:34 25/10/2008: על איזה מחנך אתה נופל?: "מורה בינוני אומר. מורה טוב מסביר. מורה מצוין מדגים. מורה מושלם מעורר השראה", ויליאם ארתור וורד.

שלמה שפירא , 18:53 25/10/2008: לרנה , פשוט וקולע ! שירבו מורים טובים ומעוררי השראה!

שלמה שפירא , 12:44 25/10/2008: לחשוב- איך למנוע עוד התרדדות ועוד התרדדות בחינוך בישראל . קל להגיד שיש חינוך בישראל - עד כמה מעמיק הוא לעומת שנים עברו ?! מים כמעט אין לנו וכמעט חינוך טוב אין לנו וחבל !

ללא שם , 04:12 26/10/2008: הפעם אני מוחה, לפי דעתי הבעיה לא עם המורים, הבעיה היא דווקא ההורים, התלמידים ומעמד המורה. כיום מערכת החינוך משפילה ומבזה את המורים, אין להם שום יכולת להתמודד עם התוצר האנושי של כל בית בישראלאפשר להגיד את זה כפי שהייתי מתנסחת בצבא. לא צריך מדני"ת בכל מושב אלא בכל משפחהההורים היום שכחו שהם המחנכים. לא מחנכים בבית הספר ולא המשטרה ולא בתנועת נוערהכל זה רק השלמות, ניואנסים למחנכים האמתיים- ההורים. ההורים היום אגואיסטים, הם מתנשאים על המורים כשהמשכורות שלהם גבוהות יותר, הם אלימים כלפי המורים באופן מילולי, והילדים מחקים אותם. פעם חשבתי להיות מורה, עשיתי תעודת הוראה וניסיתי ללמד מכיתה א’ ועד כיתה יב’. לא יכולתי לסבול את הילדים של היום, עזות מצחם, כוחי ועוצם ידי- בהתנהגותם. כיום אני אומרת תשקיעו במורים, תנו להם לגיטימציה, אל תזלזלו בהםכשיחזור למורה הכבוד העצמי גם רמת החינוך תחזור לקדמותה. והאם אכן העבר היה כה אופטימלי? המורים בעבר היו קשוחים מידי, אני זוכרת את עצמי יושבת כממוסמרת לכיסאלא מיעיזה אפילו להרים מבט. ופעם אחת שמורה נזפה והעליבה אותי בכיתה ד’ לעיני.

ללא שם , 04:18 26/10/2008: כיום המורים בכלל לא מגיעים ללמד, כי הם עסוקים רוב הזמן בבעיות משמעת. להיות מורה היום צריך אופי של שוטר והשכלה של פסיכולוג, כדי להתמודד עם הנזקים של ההורים. עם התחרותיות שהחברה שלנו מפגינה. צריך בשביל להיות מורה היום עור של פיל, ומערכת הגברה. רבות מחברותי הן מורות, ואני מודה שאני מתבוננת בהן בהערצה. הן האידאליסטיות האמתיות במדינה של היום, ואני עפר לרגליהן. לעולם לא אוכל למלא את מקומן. הן היו יכולות למלא את שלי.

שלמה שפירא , 09:18 26/10/2008: כולם מדברים היום על החינוך וכל אחד חושב שהא צודק ובשורה התחתונה אין תשובה לחינוך ולמערכת החינוך בעצמה . סיבות וניתוחים ואפילו אקדמיים יש למכביר . בשורה התחתונה שבנו ל"ימי המעברות" וצריך לשנס שוב כוחות ולהחזיר משהו דחוף למערכת החינוך . "רוב בתי הספר צריכים להפוך היום לבתי ספר "מיוחדים" כי התלמיד הוא אחר היום ולא רק הוא גם הוריו וגם סביבתו . האישה ,האם , המחנכת האמתית בפועל הופכת פחות ופחות רכה וכל דבר ערכי משודר גם מצידה בצורה אחרת מפעם ואני לא רוצה להצביע על זמן אימהי-הורי שהולך ופס מן הבית וזה גם מקרין על כל הנשים המחנכות הצעירות .ואתה שומע -ואם זה נכון שהמורה " מגיע ומחכה שהשיעור ייגמר ושלום " אז לאן תלך ותלך ההתרדדות במערכת החינוך ?

ללא שם , 11:06 26/10/2008: המורה המושלם הוא זה המשלב הסבר, הדגמה והשראה... יום טוב יואב

ללא שם , 15:39 26/10/2008: גם כאן יש ליישם את השיטה הדרוויניסטית: בית ספר שיזכה בממוצע הגבוה ביותר של ציוני הבגרות יצוין בתקשורת ויזכה לשיפור תקציבי שחלק נכבד ממנו יעבר אישית למורים שבמקצועותיהם זכתה הכיתה להישגים הגבוהים ביותר. מורים שתלמידיהם הגיעו להישגי שיא במספר שנים עוקבות יזכו לקדום לשורת "דרגות על" לכל תקופת עבודתם .השג שיזכה לביטוי מלא גם בהיותם בגמלאות. שפור תקציבי גבוה יותר יינתן לבתי ספר מהפריפריה שעלו מעמדות נמוכות בסולם הישגי הבגרויות. כאן יזכו המורים הרלוונטיים לבונוס גבוה יותר מכל בית ספר מהמרכז שהגיע להישג דומה. חלק מהתקציב יהיה על חשבון בתי הספר מהמרכז שירדו ברמה הישגי תלמידיהם. ההשגחה בבחינות תהיה תחת פיקוח או שיטור מוחלטים, מנותקת מהמערכת של בתי הספר העונשים עבור העתקות ו/או זיופים יהיו חמורים ביותר ויקבעו על ידי מערכת חוצ-בית ספרית, בתי ספר כאלה יצוינו בתקשורת והתלמידים המעורבים יהיו מנועים מלחזור ולהיבחן שוב במשך שנים לאחר הצבא. 
יקי

 ללא שם , 15:45 26/10/2008: אולי יש אמת בדבריה על ההורים. אך מערכת החינוך מכשירה מורים בדרגה ז’. ואי אפשר לקיים רמה תרבותית נאותה. מדוע הגיעה ההידרדרות של הכשרת מורים לרמה כזו? אולי בגלל המכללות, המקבלות כל אחת, ואולי בגלל המשכורת הדלה. תודה,להתראות.
שוש ז.

 אמיר , 16:16 26/10/2008: החינוך זה העתיד שלנו וצריך להשקיע במורים גם בידע שלהם וההכשרה אך וגם בגמול שכר. יש לשלוח את האנשים הכי טובים לחינוך במקום ללמוד משפטים.

ללא שם , 19:17 26/10/2008: חינוך בא מהשורש ח.נ.כ לחנוך אדם להיות אדם טוב יותר ,אדם מועיל לעצמו ולסביבתו,אדם שידע להתמודד עם בעיות וכו וכו.זו מלה גדולה המכילה בתוכה חיים שלמים. אני סבורה שחינוך מתחיל בביתך פנימה וממשיך בסביבת המגורים ,בבי"ס ועוד ועוד. 
א.

ללא שם , 23:47 27/10/2008: אחרי שהגנתי על המורים בחירוף נפש, אני חייבת להודות שאכן יש גם בעיות. אבל הבעיה לא רק עם המורים במכללות. המורים שיוצאים מהאוניברסיטה הם אולי בעלי ידע רחב בתחום העיוני אך בדרך כלל חסרי הכשרה מקצועית מספקת להתמודדות עם כיתה, דהיינו מספר השעות המעשיות שלהם הנו מאד מצומצם. המצב במכללות הפוך יש המון עבודה אתם על האיך, ומעט מידי הכשרה של תוכן, ולכן בדר"כ הם יכולים להתאים מקסימום לכיתות הנמוכות. דווקא בגיל הרך אני חושבת שיש התקדמות בצעדי ענק, מבחינת איכות החינוך בארץ. התחום שעדיין נופל בין הכיסאות הם כיתות הביניים. ומי ששכחו אותו אז, דהיינו שההורים לא היו מספיק בעניינים, מגיע לכיתה ט’ בלי שום יכולת להתחיל ולעשות בגרויות. חוץ מזה אני עדיין חושבת שצריך להפסיק ומיד להשמיץ את המורים. זה לא עוזר. צריך לפרגן ולתת להם תחושה שהם יכולים, שהמערכת וההורים מאמינים בהם. מי מאתנו אוהב להגיע למקום עבודתו ולהרגיש שהוא שק האגרוף של כל המדינה? בעיקרון המערכת צריכה יותר אומץ. מי שמורה טוב לפרגן ולעודד ומי שלא מתאים פשוט להעיף מהמערכת שלא יוצר מצב שלמורים גרועים יש קביעות.
ללא שם , 23:52 27/10/2008: חוץ מזה הגיע הזמן שההורים יהיו יותר מעורבים. לא זורקים את הילד מהאוטו בבית הספר. בית-ספר הוא לא ביבי סטר. ההורה ומורה שותפים בעבודת חינוך, לא בכדי מדובר במילים דומות. יש כאן צוות שרק כשהוא יתחיל לעבוד בשיתוף פעולה, משהו במערכת הזו יתחיל לזוז לטובה. ודרך אגב אני חושבת שזה קורה. כאימא לשלושה ילדים אני וועד הורים בשלוש כיתות, ומאד נהניתי מהישיבה המשותפת שהייתה לנו עם צוות המורות. כשההורים חיוביים הילדים רגועים, למורות יהיה אקלים כיתה נעים, ובא לחינוך גואל.
דרך אגב גם לגבי זמן ההורות, בשנים האחרונות בעקבות אינסוף מחקרים בנושא, יש חזרה משמעותית, לזמן הורות איכותי. וגם כאן צריך לשים לב, אין מתכון בטוח. אני הייתי ילדה לאם עקרת בית, עם הרבה זמן הורות. אימא של בעלי היא דוקטור לגנטיקה עם הרבה שעות מעבדה. בעלי היה ילד מפתח. לצערי אין קשר ישיר בהכרח, בין השעות שבילינו עם הורינו לבין הקשר שלהם עמנו בהכרח. איכות הקשר נקבעת גם פשוט לפי האופי של כל הנוגעים בדבר, וכן לצערי עוד יותר הגעתי למסקנה שהילדים כמו הבעלים נוטים להעריך יותר נשים שבונות לעצמן קריירה, מנשים שמקריבות את עצמן למען המשפחה. בסופו של יום שיכלול הנתונים הוא שצריך גם וגם, העיקר הוא נטילת האחריות ולא התנערות. וכן יש תמיד טעויות ומגבלות. העולם ימשיך וישתנה צריך לזכור שהורות וגם הוראה צריכים להגיע מהנשמה, ואין ספר אחד או מתכון מנצח. כאן אני מסכימה עם דבריו של שלמה שפירא, שההוראה צריכה להיות הרבה יותר גמישה כיום מבעבר.
28.10.08

חינוך משמעו עבודה קשה, התמדה ועקביות. את תוצאותיו רואים וקוטפים במרחק השנים.
לשם כך דרושה סבלנות. לצערי זהו מושג שנמוג עם פרוץ תרבות הרייטינג שאומרת הכל עכשיו ולאלתר.
חינוך הוא השראה, מופת ועשייה מתוך הנפש פנימה.
חינוך הוא צמיחה יומיומית והתחדשות קיומית.
כל אלה מעמידים את החינוך על קתדרלה נישאת ורמה מהמציאות שלנו.
מה הפלא שהמערכת "על הפנים"?
פ. ש.      28.10.2008  12:11


תגובה 1:

  1. שלמה שפירא
    ו. קלנר / 1968
    על חינוך ועל סוגי מחנכים
    המחנך השקט והמחנך הרגיש
    לפי כתבה זו – האם ניתן למצוא מחנכים היום ?
    אולי יש עוד דברים חשובים בחינוך שאין אנחנו עדיין יודעים !
    על איזה מחנך אתה נופל !
    דרכי חינוך השונים תלויים בעיקר לא בהשקפותיהם של המחנכים
    על מטרת החינוך ועל האמצעים הדרושים להשגתה , אלא בראש וראשונה
    בטיפוס המתגלה והמתגשם במחנך .
    פעולתו החינוכית אינה באה בעקבות הכרתו העיונית אלא הכרתו נובעת
    מהטיפוס החינוכי שהוא מייצג ומאישיותו האחידה והמיוחדת במינה המבקשים
    והמוצאים את ביטוים הנכון באופן השפעתו החינוכית של המחנך על זולתו .
    אין החינוך בעצם מדע , אלא אמנות , מעשה פעולה .
    עובדה זו אין בכוחה להשפיל את הערכים הנצחיים שהמחנך בא להגשים
    והיא אינה עלולה לבטל את האמונה במוחלט שבחינוך .
    אסור לחשוב, כי בחינוך הכל יחסי ועראי , היות והכל תלוי בטיפוס האדם המחנך .
    ... מידת השפעתו החינוכית של המחנך תלויה בכך , עד כמה מייצג את הטיפוס שלו
    ועד כמה הוא מגשים מתוך כך את הערך שבאישיותו .
    לא כל מחנך מייצג את הטיפוס שהוא משתייך אליו בשלמותו ובטהרתו . אולם
    כל מחנך בעל קומה רוחנית מתקרב פחות או יותר אל אידאל הטיפוס החינוכי שלו ...
    על המחנך להכיר את טיפוסו על כל מעלותיו ומגרעותיו ולנהוג על פי פקודתו .
    ...
    הרבה סוגים של מחנכים ישנם בעולם ולכל מחנך יש חלק באחד הסוגים האלה .
    ברצוני לעסוק בשני טיפוסים עיקריים המתנגדים זה לזה :
    המחנך השקט והמחנך הרגיש .
    המחנך השקט משקיט ומרגיע . הוא יוצר סביבו אוירה של נחת ושלווה . הוא מעורר
    ומחזק את חניכו ונוסך בו רוח בטחון בכוחות עצמו , רוח גבורה יתרה .
    פעולתו של טיפוס כזה מורגשת בדרך כלל ,אולם בפרטי עבודתו כמעט שאינה
    היכרת לעין . די בזה שישנו בעולם . הוא כאילו בהיסח הדעת משפיע ...
    ...
    ... לגמרי אחר הוא טיפוסו של המחנך הרגיש
    הוא מעורר ומרגיז ודורש דרישות קיצוניות מבלי התחשב כלל עם
    מציאות העולם והבריות . הוא אינו מודה כלל בערך המציאות אלא מבטל אותה כעפרא
    דארעא . הוא אינו אלא דורש , אם כי הוא יודע ,שדרישתו לעולם לא תימלא בשלמותה ,
    כי מופרזת היא ועולה על כוחות החניך ...
    ...ויש שהחניך מתייאש ושהוא חדל לגמרי מלהאמין בכוחות עצמו ...
    חייו הטבעיים והחיוניים של טיפוס זה טפלים הם לגבי חיי הרוח שלו , אין הוא פועל
    שלא במתכוון ...
    טיפוס זה אינו אוהב את המציאות כמו שהיא ... אף פעם לא ימצא סיפוקו
    בעולם ולא יתענג עליו . העולם אינו ולא כלום לגבי הרוח , בו ורק בו הוא מאמין ...
    שני הטיפוסים האלה , לא באו שלמים לעולם . ואין להגיד שהם הטיפוסים היחידים ...
    יש מעברים בין הטיפוסים האלה ויש גם תערובת מין בשאינו מינו ...
    ... השפעה רוחנית / השפעה מוסרית / תעמולה ופוליטיקה לסוגיהן אינן אלא
    צורות חינוך שונות ... ... ...

    השבמחק

תודה רבה!