שלמה שפירא: אמונה ותפילות ורפואה עממית אלטרנטיבית בצד הרפואה הקונבנציונלית - מושג ה- "המְּנַשִׁג" אצל יהודי בבל / מן המקורות העממיים

שלמה שפירא

אמונה ותפילות ורפואה עממית אלטרנטיבית בצד הרפואה הקונבנציונלית - מושג ה- "המְּנַשִׁג" אצל יהודי בבל

בקו התפר בין הרפואה הקונבנציונלית  לרפואה העממית והאלטרנטיבית מוצאים את האמונה והתפילות ולפעמים, במקרים מסוימים חושבים שהן יעילות על החולה ובני משפחתו. מה עושׂה אותן לתוספות ונדבכים חשובים בריפוי ?

בעיראק היה מושׂג המְּנַשִׁג ברור ושגור לעיני כל. המְּנַשִׁג היה חצי רב, חצי שמאש, חצי מרפא, חצי פסיכולוג, חצי מגשר, חצי פותר חלומות, חצי מוכתר ...
אצל יהודי עיראק בעיראק – המְּנַשִׁג הוא דוגמה של אדם שעסק באמונה בתפילות ובפתרון בעיות. 

בשנות הששים הסתובבה תמונה – צילום מודפס - בארץ שנמכרה

בתחנה המרכזית – מהציירים הקלאסיים של הרנסנס – אשה וגבר עם כובע שידו השׂמאלית על כתפה וידו הימנית על בטנה מתחת לשדיה ואשה מבוגרת מאד מן המשפחה המורחבת – מעיראק - ראתה את התמונה ושאלה אותי בתמימות אם האיש הזה הוא - מְנַשִׁג – ופעולתו

היא בערבית בגדאדית – "קַיְנִשִּגְלָה" ואז דובבתי אותה וקבלתי שיעור קצרצר עד כמה היו בקהילה הבבלית – בעיקר אצל הנשים המבוגרות והתכוונה לנשים בגילה -  
הצורך בהליכה ובהתייעצות אצל ה- "מְנַשִׁג" שידובבו יחדיו על בעיות וגם על אמונות (בעיקר תפלות) שצצו פתאום מחיי היומיום וגם מן החלומות כדי להרחיק צרה ורעה. 

וכאן אני רוצה להדגיש את "התמימות" ואת "הנגישות הקלה" למשהו נגיש עממי אמונתי ותקוותי...משהו שעשה ועושה טוב. 

קשה לשפוט, אז למה לא?