שלמה שפירא
וגם עכשיו, שאת ואני תחת שריקת הרוח הכבדה...מצחינו נושקים
בקשת וכינור שׂחנו בינינו כל אותם רגעים ימים ושנים.
קְחִינִי אַמּצִינִי בעינייך הטובות המדברות אלי תמיד מתוך כבוד
וגם עכשיו שאת ואני תחת שריקת הרוח הכבדה
שְׁיָרֵי הכבוד באמתחתנו
זרי דפנה על ראשינו, מצחינו נושקים.
וגם עכשיו, שאת ואני תחת שריקת הרוח הכבדה...מצחינו נושקים
בקשת וכינור שׂחנו בינינו כל אותם רגעים ימים ושנים.
קְחִינִי אַמּצִינִי בעינייך הטובות המדברות אלי תמיד מתוך כבוד
וגם עכשיו שאת ואני תחת שריקת הרוח הכבדה
שְׁיָרֵי הכבוד באמתחתנו
זרי דפנה על ראשינו, מצחינו נושקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!