שלמה שפירא
הכדורים
מה קורה לחיי העם הזה
שכל חייו הם בניו ציץ ופרח
מה קורה לעם הזה
שפדה את המדבר על כסות גולתו
לנווה אמונה זקוף ובוטח, דואג שהגשם ימשיך לזרום
לתוך גופיפי חרותו מעייני הישועה.
איך קורה שפתאום מן העם הנבחר הזה
נִתָּעִים שׂרטוני בוסר, שערי הוקעה
לנקב דם חיינו הפקר הפקר
שׂעיר המדברה
ובמדבר ההוא כולנו כבר יודעים שאין מים חיים.
ודמעתי חרישית לרגלי האלוהים.
הכדורים
מה קורה לחיי העם הזה
שכל חייו הם בניו ציץ ופרח
מה קורה לעם הזה
שפדה את המדבר על כסות גולתו
לנווה אמונה זקוף ובוטח, דואג שהגשם ימשיך לזרום
לתוך גופיפי חרותו מעייני הישועה.
איך קורה שפתאום מן העם הנבחר הזה
נִתָּעִים שׂרטוני בוסר, שערי הוקעה
לנקב דם חיינו הפקר הפקר
שׂעיר המדברה
ובמדבר ההוא כולנו כבר יודעים שאין מים חיים.
ודמעתי חרישית לרגלי האלוהים.
הרימון
השבמחקבמקרים מסוימים
שלשה רבועים נותנים שויון הנדסי .
ואין לי מחנה , אבל במקרה הזה
יורדים אל צלעותיהם מלבני אלוהים
וזה הגלעֵד שבחרתי .
ונפשי לאור ירח וכוכבים
הלילה הזה מתבוססת בדמה
ממאנת להאמין
שעל פי "שויון" אנושי
כדור או רימון מחליטים להכריע .
ראה: יום חמישי, 22 במאי 2014, 08:34
שיר זה הוכנס כשיר מתוך שני שירים שכותרתם "ציוני דרך", כאשר שיר זה מקבל כותרת
"הכדורים" והשיר השני "הרימון" שמופיע בספרי "אררט", הוצאת "עקד" בעמוד 23, וכותרתו בספר "ודמעתי חרישית לרגלי האלוהים". שני השירים כשיר הופיע בעיתון "הצופה" מיום 17/11/1995.