שלמה שפירא
מכללי התנהגות בבתי-שימוש בבתי-קפה של היום
ידידה שבה מביקור "שירות בבית-שימוש" והביאה לתשׂומת לבי - "מצאתי בחורה יושבת בשירותי הנשים וטוב לה. ידידתי המשיכה ואמרה "הא לך רעיון איפה לכתוב שיר".
בהרבה מבתי-הקפה של היום, השירותים הפכו למוקד פעילות הבית :
המוסיקה שם
הכיור הפנורמי שם
הראי והטואלט שם
הספסל שם
מברשת השיניים שם, הליפסטיק שם
ריחות הורדים, הנרקיסים, ההדרים שם
הנוחיות שם
הצחקוקים שם
הַתַּעְתוּד האמיתי שם
השׂרעפים האינטימיים הקולניים שם...
עשׂיית-צרכים היא חובה ולא חובה שם.
פעם- עשׂיית צרכים הייתה עשׂיית חובה - כהלל הזקן שאמר:
"לעשׂות מצווה אני הולך". הוא התכוון - צווי לך לעשות מצווה זו שלא יתקלקל הגוף.
ב- "מעברה" ההליכה לשם היתה תחת כיפת השמים עם אווירה של שׂממיות בחצר ושרץ-עוף באויר, ההולכים לשם היו בהליכת-חרחור עצבנית
שְׁתוּקֵי תשי-כוח היו
מים לא היו שם
אם היו מים שנזקקו להם לטהרה - בכד חרס ביד טפטפו טיפות-מים להתנקות .
על "שרפרף-החור" ו- "שירותי בול-פגיעה" - זה אספר בפעם אחרת.
31/8/2011 08:22
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!