שלמה שפירא
מרדכי נאור: "מסיפורי ארץ אהבתי" (ארץ-ישראל בשנים 1850-1950, משרד הבטחון-ההוצאה לאור, מהדורה שביעית - 1981. רובם של הסיפורים והפרשיות המופיעים בספר זה פורסמו בשנים 1976-1978 ב- "מעריב, השאר שודרו בשנים 1972-1975 בגלי-צה"ל, בפינה "מסיפורי המחצית הראשונה".
(בספר מדבקה מאויירת בצבע שחור וכתוב: "מספרי אביבה חצרוני" עם הקדשה בכתב יד: "לאביבה חצרוני, בעד המסירות הרבה בעבודתך עם שכבה יא' בשנה'ל תשמ"ד, בתודה. חתימה (של מרדכי נאור).
התוכן:
כל ההתחלות: המיתון הראשון, כשירושלים חשקה בטכניון, משפט השלום העברי, על אנשים ופשפשים, הצגת הבכורה הראשונה באמת, פעולת התגמול הראשונה, הסקנדל הספרותי הראשון, אמברגו הנפט הראשון, "הדוד סם" והנפט בארץ-ישראל, "חומה ומגדל" במאה ה-19, "המשחקים האולימפיים"של רחובות.
ארץ-ישראל הישנה והנשכחת: "בריטי" בארץ הקודש, ה-"סנדק" מהר תבור, 0:1 לטובת פרומקין, חמורם של הבלויים, הבארון הירש והדוב הרוסי, משוט בארץ 1887, חזון עתידות ארץ-ישראל, ה"מכבים" חוזרים לארץ-ישראל, הבארון פון-אוסטינוב מיפו, המזרח הפרוע, הימים הטובים ההם.
המלחמה הגדולה: השירים שהובילו (כמעט) לבית הכלא, המכה השמינית, ההצהרה שהקדימה את הצהרת בלפור, הגירוש הגדול, ההונאה הגדולה, כיבוש4x ,הגנרל הזקן והעץ.
השנים הטובות ו...הקשות: "מיייפלאור" הארצי-ישראלית, האופרה של עפולה, "חבר'ה טראסק", הרעש הגדול, "עץ או פלסטין", אחשוורוש המעופף, מושבה שלמה - במכירה פומבית.
והאנגלי אז בארץ: הנציבים, כי מאקספורד תצא הגנה, טיגריס, המשטרה והגדר, "מונטי" שירת בארץ-ישראל, ה"כלניות", האנגלים יוצאים, האנגלים יוצאים.
נא להכיר: פני הדור: ברית יהודית-בדואית לכיבוש א"י, "ועידת שלום" שלא היתה, איך בא החשמל ליפו, סופר ערבי ו...ציוני, פייסל כמלך ארץ-ישראל.
"הצבא שבדרך": קו-נקודה-קו, "הגדר הרעה" של מטולה, נוטרים בא"י - באוסטרליה, "שוטי בהצלחה", יונים בחאקי, ממזרח תיפתח הטובה, היחידה "שנגמר לה הסוס".
מי עוד זוכר אותם: המייסד הנשכח של פתח תקווה, חוואג'ה נאזאר, האיש ש"המציא" את המלת(ט), "מלך הפרחים", הרב ששיחזר את בית המקדש, יהושע גלוברמן-אלוף.
מימשל בחיתולים: הממשלות שבדרך, בחג הבציר נבחר הציר, ה"כנסיה" שקדמה לכנסת, צעירים נגד זקנים, הפרלמנט העות'מאני לא גינה הציונות, הבחירות הראשונות, מדינה מחפשת בירה, התקציב הראשון.
יש: מבוא, מפתח המקומות, האישים והנושאים והרבה תמונות
עמוד 162: ברית יהודית-בדואית לכיבוש א"י - באחד מימי שנת 1903 התיצבו שני שייכים בדואים במשרדו היפואי של ד"ר יצחק לוי, מנהל מושבות יק"א בדרום, ובפיהם הצעה מדהימה. הם הציעו לאגרונום לוי, שהתפרסם כמי שעומד בקשרים עם המנהיג הציוני הנודע ד"ר הרצל, כי הבדואים היושבים בנגב יסייעו ליהודים להשתלט על האיזור, יגרשו את הטורקים, ואחר-כך ימסרו לידי היהודים את ארץ-ישראל...
עמוד 171-172, בשנות העשרים הראשונות נפל דבר בעולמה התרבותי של אירופה המרכזית (במאה העשרים) - מחזאי שחום-עור, שהגיע מן המזרח התיכון, הרעיד את ליבותיהן של נשות החברה הגבוהה, משך את תשומת-ליבם של עיתונאים, ואף מנהלי תיאטראות ומבקרים אמנותיים לא נשארו אדישים לו וליצירותיו. שמו: עזיז דומט. מוצאו: ארץ ישראל, כלומר אחד משלנו. לא בדיוק, שכן דומט, נוצרי יליד מצרים (1890), שגדל ובגר בארץ-ישראל, היה ערבי ובה-בשעה אפשר להגדירו לפחות בחלק חשוב מחייו, כציוני...סופר והמחזאי עזיז/עוזי דומט היה אחד הבודדים שהעז במשך שנים ארוכות לצאת נגד הקו הערבי העויין. ביצירותיו, שנשאו אופי אוטוביוגראפי, קרא לאחווה בין יהודים לערבים...
עמוד 30-32, הסקנדל הספרותי הראשון - פולמוסים ספרותיים מעידים בדרך כלל על עשייה ספרותית ועל חיים תרבותיים בכלל...היתה ספרות והיו סופרים, ישנם גם פולמוסים ספרותיים. על אחד מהם שהוא אולי הראשון הגדול נספר הפעם, והוא קשור לארי שבחבורה, לבולט שבין סופרי התקופה - יוסף חיים ברנר - בחותמו מאמר כ- "יוסף חבר" עסק בפרשה שעמדה אז ברום העולם היהודי: בווינה התרבו היהודים שהמירו את דתם...והוא לא התרגש במיוחד מתופעה זו...אותם "נוצרים חדשים" לא היו יהודים של ממש גם לפני כן, ולכן האבדה אינה כה גדולה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!