שלמה שפירא
הגפה
הוֹ! אורגניזם! הגפתו דוּכה ממראה עיני.
היתה צביה ושוקיה ג'ירפים
עכשיו - מתקשה בהליכתה ושוקיה כבשׂים
מתנדנדת לכאן ולשם כְּהר מעוּבר ללא רגלי סלע...
שנים רבות חלפו, לא הזכרתי לה מי אני,
לא פטפטתי עמה בדברי זמנים, באגבים ובאותם שבילי פרחים
הסתרתי שְעִינַי דמעות
תקלחתיה בחריצי מדבר וציה...
אך עיניה דיברו כמו אז כן עכשיו
נשמתהּ עודה יתרה וחתומה בה
נפשהּ עדיין טובה וחפֵצָה באותו טוּב-טעם
וגִּלְגֵּל יופיהּ, הדוריה ושבחיה מהודסים ומהונדסים בי כל הזמן בקהל רב לזמן רב.
29/12/2010 12:03
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!