שלמה שפירא
"ברל כצנלסון" - "בזכות המבוכה ובגנות הטיוח מול "דוד דביר" - "דביר ריקוד סטטיקה" - באווירה עלא באב אללה
פעם הרקיד אותנו "ברל" / "ברל כצנלסון" בחוכמתו, ביכולת הביטוי שלו - היה משהו שקרן ממנו והשפיע על סביבתו. כשהסתלק - היתה הרגשה של כיבוי מאורות ורבים שאלו אז: "מה היה ברל אומר?, רחשו לו כבוד , אבל במרבית הנושאים פעלו בניגוד דעתו. דברים יפים הוא אמר: "...יצרנו בכוחו של החבר, בכוח צרכיו הנפשיים, בכוח עצמאותו הרוחנית, בכוח הכרעתו...חשים שנוטלים מן החבר את כוח השיפוט והכרעה הרעיונית...אדם החי באווירת חממה העושה את האדם החי בה בעל מום...".
ברוך השם הגענו עד הלום ועד לפני כשנתיים בזכות "רוקדים עם כוכבים" ובזכות השופטים שבראשם "דוד דביר" הטוען שריקוד קשור לרובוטיקה ולסטטיקה, והרי "דביר"הייתה הוצאה לאור שהתאחדה עם "כנרת זמורה ל- "כנרת זמורה דביר.
נחמד השופט, אבל הוא גם פרשן שמטיף לנו שהוא שיקבע ויפסוק בתחום הרקדתנו הלאומית. "הרקדה לאומית" -היום - מיותרת, למרות שיש בה ניצוצות של כוכבים. כי בזמן שרצים להסביר לנו עד כמה אנו זקוקים להחזרת החטופים ולהגיע לשלום, בונים לנו מאורע שילבב וישמח אותנו, כאשר אין הסכמה בכל המישורים ובמיוחד במישורים - החברתי והפוליטי וכל זה לבניית באב-עוואנטה לבניית חוסן לאומי בדרכים שונות, גם דרך ראווה ברחבת הריקודים.
העולם לא כמנהגו נוהג ועל כמה וכמה הערה כפולה ומכופלת ש- ריקודים עכשיו מרחיקים חיי-שעה לשחרור החטופים איפה משחררי- החטופים ברחבת הריקודים? שילכו להפגין ולהשפיע בשחרור החטופים. בדחילו וברחימו - בנרות-קודש - כוכבי-על יתנו כתף למשא-ומתן דחוף לשחרור החטופים. התכנית הזאת מיותרת בזמנים של עכשיו - לא כהיתר ולא כחובה.
בארי הוקם במוצאי יום כיפור ה'תש"ז – 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו העברי. הקיבוץ משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית).
השבמחקעיין: הרצאתה של פרופ' שרון אהרונסון-להבי, על הבמה: מרחבים תאטרוניים ומציאות מדומה.
השבמחק