יום חמישי, 8 במאי 2025

שלמה שפירא: "אסלאם" על "סונה" ו- "שיעה" - מבוא להיסטוריה של הדת (כרך ג') - נחמיה לבציון, דפנה אפרת, דניאלה טלמון-הלר, האוניברסיטה הפתוחה 2001.

שלמה שפירא

"אסלאם" - מבוא להיסטוריה של הדת (כרך ג') - נחמיה לבציון, דפנה אפרת, דניאלה טלמון-הלר, האוניברסיטה הפתוחה 2001

בראשית האסלום הובחנו שני דפוסי התאסלמות: באסלום של יחידים- ביעאת אלהיג'רה ההכרעה אישית וב- אסלום קיבוצי - ביעאת ערביה ההכרעה קיבוצית וכול הרבים משנים את זהותם. אפשר לתאר תהליך של אסלום של יחידים כשחיקה הדרגתית של הקהילה הלא-מוסלמית ונותר מיעוט לא מוסלמי של אנשים מחוץ לקהילה, ואילו בתהליך של אסלום קיבוצי מתרחשת שחיקה הדרגתית של המסורת הקדם-אסלאמית ונותר יסוד קדם-אסלאמי של אמונות ומנהגים בתוך הקהילה.

הדת המוסלמית מכירה רק באל אחד ויחיד ואפילו הנביאים אינם אלא שליחי אללה, שנבחרו כדי למלא את מצוותיו והקוראן מתנגד שבן אנוש ישמש נושא לסגידה. ה- "קדושים", שמקום קבורתם משמש מוקד עליה לרגל, הם כעין "מתווכים" בין המאמינים לבורא. תפיסת הקדושים כמחוללי נסים - לרפא מחלות, לחולל מעשי נסים, אך גם להעניש חוטאים ובעיקר את הגונבים חפצים שהופקדו ליד קברם למשמרת. (יש תמימות דעים באסלאם שיש גם קדושים יהודים מחוללי נסים.)

למשל: לחיות זמן רב ללא אוכל ושתיה - זה נס. / לבטל את גורם הזמן ולעצור את הזמן - זה נס. / לראות מרחוק ולדעת כל מה שמתרחש במקום אחר - זה נס. / ללבוש ולפשוט צורות שונות - זה נס. אלוהים משמיד כל מי שזומם לפגוע בו - זה נס. ועוד ועוד.

כאשר יש אצל יהודים "בית-מדרש", באסלאם יש "מדרסה" רבים "מדארס. יש טוענים שבמדרסה הופכים לאנשים אדוקים וצדיקים שחלקם מגיעים להיות חכמי דת, יש טענה שהמדארס סייעו לשיקום ה- "סונה" בארצות האסלאם. במאה העשירית התפתחה ה- "שיעה" מאוד שגרמה ל- "סונה" לחזק עיצוב דפוסי חייהם עוד יותר, גם להתפתח יותר. עד היום - יש מאבק אסלאמי בין סונה לשיעה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!