יום חמישי, 8 במאי 2025

שלמה שפירא: גרמניה וגרמנית בספרים

שלמה שפירא

גרמניה וגרמנית בספרים

"נערה מברלין" מאת "ג'ייק ווליס סימונס"/רומן, סיפור חייה של נערה יהודייה רוזה קליין מברלין. תרגום מאנגלית ניצה פלד הוצאת "ידיעות ספרים" 2011, 466 עמודים. על "קינדרטרנספורט של עשרות מילדי ברלין היהודים ערב פרוץ מלה"ע השנייה והצלתם מן הגורל האכזר שפקד את הוריהם. הרומן על פרשה טראגית שיש בה את הפן המשמח מבחינת הצלתם של הילדים. רוזה קליין נדדה ללונדון תוך שהיא מנסה לשרוד.

"אהבה גרמנית" מאת דניאל כהן-שגיא, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013. המחבר סופר ישראלי שנדד זמן מה בארצות חוץ וחזר ארצה וכתב ספר זה, שהוא הרביעי בספריו.המחבר בנה של המשוררת בשפה הגרמנית נטי בולסלב, שעלתה ארצה מפראג ב-1939. בספר מדובר על נוטשת בנה ובעלה בשם נלה ונוסעת למינכן בעקבות חלום אבוד עם אהוב נעוריה מפראג. במינכן בונה לעצמה חיים חדשים כאשת עסקים וכבת זוגו של פרופסור לספרות גרמנית, אך השלווה ממנה והלאה. הספר חושף מציאות של יחסי אהבה-שנאה בין גרמנים ליהודים לאחר מלחמת העולם השניה. הניסיון לאחות את השברים יוצר לא פעם בריחה למחוזות הפנטזיה והדמיון.

"בית המשפט המחוזי"/ landgericht מאת "אורסלה קרכל" זכה בפרס הספר הגרמני המצטיין לשנת 2012 - יצירה נוגעת ללב וגם נוגעת לפוליטיקה. סיפור של שופט יהודי החוזר לגרמניה מולדתו  לאחר עשר שנות גלות בקובה, לשם נמלט בתקופת השלטון הנאצי. בשובו הוא תובע להחזירו למסלול קידומו המקצועי ומקומו בחברה...הספר מתורגם לשפות זרות. 

עליזה ארגוב : ברצוני לשבח את הסימפוזיון בחודש אוגוסט 2013 במשכנות שאננים מטעם ארגון יוצאי מרכז-אירופה סניף ירושלים, ושנושאו היה ספרות ושירה של סופרים ישראליים שמקורם באירופה. פרופסור אריאל הירשפלד הרצה בסימפוזיון זה.

תגובה 1:

  1. בקיץ 2008 ב- "כתב העת של אוניברסיטת תל-אביב" הופיעה כתבה מעניינת על מחקרה של פרופ' חנה הרצוג מאוניברסיטת תל-אביב על ניצולות שואה יהודיות ששרדו "ממחנה ריכוז ראוונסבריק" - מחקר זורה אור על פרק נשכח בהיסטוריה של המחנה ומוסיף לחקר השואה מנקודת מבט סוציולוגית משתי נקודות: "קשרים של מוצא", ו- "הזהות האתנית כמשאב של סולידריות...פרופ' הרצוג חוקרת ביטויים שונים של אתניות ושל גזענות, ובעבודתה זו עסקה, בין היתר, בהתגבשותה של רשת נשים בראוונסבריק, שבסיס מוצאן המשותף של הנשים - יוון. הרצוג מצאה שבעדויותה הנשים יוצאות יוון בלטה ההתייחסות לזהותן היוונית ולרשת הקשרים שנטוותה ביניהן במשך שנות האימה ולאחריהן. רשת זו נוצרה באושוויץ והמשיכה להתקיים בראוונסבריק, לשם הועברו נשים בצעדת המוות. הרשת, על גבולותיה הנזילים, נשמרה גם לאחר המלחמה...

    השבמחק

תודה רבה!