שלמה שפירא
"יום ירושלים"
שלמה שפירא : "כל נשמה וחיבורה, נשמתו של אדם מחוברת ליופי. יופי מייצר יופי מחיתוליו לתמיד, יופייך ירושלים היופי לתמיד.
4.06.2024
שלמה שפירא: שבוע טוב ומבורך ולתפארת עם ישראל במדינת ישראל. חגיגת יום הולדת בירושלים. ירושלים התמיד שבלב שלנו השבויה בחלומה. ירושלים של זהב - הלא לכל שירייך אני כינור. שמע ישראל, דגל ישראל בתקומת ישראל. סימטה בתוך סימטה בתוך סימטה. חלומותינו סימטאות בעיר העתיקה. סימטה - חלום פתוח או מבוי סתום. סימטה גם תיאטרון חלומות.. ושבו בנים לגבולם על כנפי נשרים! 29.05.2022
שלמה שפירא: אישה שׂמחה ירושלים! שׂמח תשׂמַח כלת ירושלים ב- "יום ירושלים"!
אישה שמחה ירושלים! / יום חגה היום - ירושלים. / לא בקרתי את ברלין, לא בקרתי את או"ם-שמום-כלום הניויורקי, / עזבתי בגדד, לא מבקש לזכור את בגדד / אין כמו ירושלים / כל הנשים לעומתה כוכבי-שוליים / אישה יוצאת היום בשירה ובמחולות /שמיה תכלת, בתיה זהב אהבה, / שרשים פאורות צמרת תפארת כלולותיה / כלת חתנים נכדים נינים וחולמי איתנים / יין תמיד מהול בה בשמחה רבה / שמחה רבה. / העתיקו ביתכם - בית אחר בית אל לב ירושלים. 21.05.2020
שלמה שפירא: שׂמח תשׂמַח בכל הימים ובמיוחד ב- "יום ירושלים"
יין לבן יין אדום מהולים במים חיים ביום שׂמחה.
יוצאים במחולות ושמיה תכלת בזהב יוחסין - שרשים פאורות צמרת תפארת
ריקוד-לבהּ שרשרת בשרשרת חיבוק איתנים, נשיותהּ טבעית אלפי שנים, כיוון לבהּ לִבֵּנוּ
ירושלים הבנויה כלת-חתנים נכדים ונינים
עֵת מועדהּ חתום ודרוש תמיד בסערת שׂמחה בלבנו. 24.05.2017דבר לא השתנה ולא ישתנה בתכונות האדם, ב- מרכאות ו- בין המרכאות. תכונות סלט אחד בסלטה אחת: "העובדה שאדם מאמין מאושר יותר מאדם ספקן, אינה משמעותית יותר מהעובדה שאדם שיכור מאושר מאדם פיקח" - ג'ורג' ברנרד שו.
"האני שכחה אותי". "ברנרד שו" כבר לא מתפלפל עמי ולא מתפלסף למעני, הלוואי ואשוב להיות ציפור מדייק כ "סיס" הציפור, רגוע בין אבני הכותל המערבי וב- "יום ירושלים" שלי לחגוג. עליתי לארץ ישראל ברגליים חזקות והיום אני כמו המדינה ב-אימפקט (דחיסה, התנגשות השפעות חזקות מימין ומשמאל), כמעט ואין לי רגליים לסחוב כנפי הנשרים שלי ומה עם להבין כל דברי "הנשר הגדול" ?
כך בכל יום שישי - בסדרת "רשת" בתכנית "קול התור" מבוקשים אנשים המאשימים את הנסיבות כגורמים לעיצובם והמתקדמים בעולם הם אלה המחפשים לעצמם את נסיבותיהם. - גם מתוכניות אלה אני פסימי.
נולדתי בעיראק והייתי עולה חדש בארץ ישראל וחשבתי שאפשר מערב בלי מזרח ומזרח בלי מערב, העדפתי בבגרותי על כורחי את המערב כי לא רציתי להיות חצוי בארץ ישראל שייסדוה האשכנזים, גם ניסיתי גם הצלחתי שלא להכניס על כורחי הרגשה חצויה בין מזרח למערב.
הכל היה טוב ויפה עד הימים הקשים האלה, לעם ולמדינה.
"יום ירושלים" הגיע - "הכתלה החריפה", מלכת הפריחה הסתווית גמרה לפרוח בירושלים ו- "סיס החומות" - עוף מעופף ללא לאות מבלי לנחות בשום מקום, חייו בשמים קרובים לאלוהים ומתמחה בשירה בתעופתו , נוחת בירושלים להזדווג בין אבני הכותל המערבי. נתיב נדידתו נמדד על פי כמויות האור ולא על פי כמויות החושך ונדיב בשירתו.
סיס גם יעביר פתק משאלותי מארץ מולדת לארץ הולדת וירקם שוב קשר בין מערב למזרח, בין עבר להווה . סיסים למרות היותם קטנטנים, מומחים בתקשורת ובשירה.
מה עם פרקי ה- "תהלים" שקראתי בבואי לפקוד את הכותל המערבי?
לימדו אותנו "שקספיר" ולא "תהלים". "תהלים" למדתי לא בארץ ישראל. למדתי בבית כנסת בבגדאד אצל מלמד עיוור שידע כל פרקי התהלים בעל-פה, כאשר אמי ואבי ישבו במרכז בית הכנסת ושמעו דרוש מפי רב לפני תפילת "מנחה" של שבת.
עכשיו - מנסים שלטונות ישראל ללמד תוכן יהודי כמו "תהלים" במקום "שקספיר". זה לא עוזר ולא יעזור - נציגת שירתנו הנוכחית שרה שקספירית ב- "ליברפול" וזכתה בנשיקות מ- "שרה וביבי".
20.05.2023
***************************************************
על ספר - "מלכת היופי של ירושלים" מאת: שרית ישי-לוי, הוצאת מודן 2013. ...דודה בקי התארסה עם אלי כהן היפה בקפה 'ארמון'. אלו היו אירוסים יפים עם שולחנות עמוסי כל טוב וזמר ששר שירים של ישראל יצחקי. דודה בקי היתה יפה כמו ג'ינה לולוברג'ידה, ואלי כהן היפה היה יפה כמו אלן דילון, וכשהצטלמנו עם הזוג המאורס לתמונה המשפחתית סבא גבריאל ישב באמצע, מוקף בכל המשפחה, ואני ישבתי על הכתפיים של אבא שלי וראיתי את כולם מלמעלה...החצר היתה הממלכה שלי. הייתי יושבת על השרפרף, בוהה בשמיים ומחכה לקשת בענן, כי פעם שאלתי את סבתא רוזה מה זה אלוהים והיא אמרה לי שאלוהים זה הקשת בענן. כשלא הייתי בוהה בשמיים הייתי מדמיינת שאני שחקנית קולנוע כמו השחקניות מהוליווד שאמא שלי כל כך מעריצה. בירושלים שלנו צילמו את הסרט "אקסודוס", ופול ניומן כוכב הסרט, שאמא שלי אמרה שהוא יותר יפה אפילו מאלי כהן היפה, התארח במלון "קינג דיוויד". כל יום אחר הצהריים אמא שלי היתה לוקחת אותי ביד והולכת איתי לכניסה של "קינג דיוויד" בתקווה לראות את פול ניומן.אחרי שבמשך כמה ימים היא לא הצליחה לראות אותו, חצינו את הכביש למגדל ימק"א, אמא קנתה כרטיסים בחמישה גרוש וטיפסנו במעלית לראש המגדל שהיה הכי גבוה בירושלים. משם, היא אמרה, "אף אחד לא יכול להסתיר לי את פול ניומן."...בסופו של דבר זכתה אמא לראות את פול ניומן כשהשתתפה כניצבת בסצנת המונים שהנציחה את הרגע שבו הוכרז על הקמת המדינה וצולמה במגרש הרוסים...אפילו שסוף-סוף הצליחה לראות את פול ניומן דרך המשקפת, אמא שלי היתה מאוכזבת...מדי פעם בשעות אחר הצהריים, כשאמא היתה הולכת לקפה "עטרה" או לאחד מעיסוקיה, סבתא היתה באה לשמור עלי ועל רוני, ואני הייתי יושבת עם סבתא ומעודדת אותה לספר לי סיפורים על הזמנים של פעם לפני שנולדתי, על תקופת האנגלים ועל החנות של סבא, גבריאל בשוק מחנה יהודה, ועל האוטו השחור של סבא, שהיו נוסעים בו לים המלח ולתל-אביב, ועל הזמנים שהם גרו בבית עם מעלית מול בית כנסת ישורון ברחוב קינג ג'ורג', ואיך כל המשפחה באה לראות את האמבטיה עם שני הברזים, אחד למים חמים ואחד למים קרים, אמבטיה כמו שסבתא שלי ראתה רק בבתים של האנגלים שהיא ניקתה... הן עוברות לחלון הראווה הבא. זוהי חנות הבגדים הגדולה והמפוארת "זקס ובנו". לונה מדביקה את אפה אל הוויטרינה, לא מתעייפת מלסקור שוב ושוב את הבובות הלבושות בשמלות ערב מפוארות ובבגדי יום יקרים...כמה היתה רוצה לעטות את שמלת השיפון על גופה, לחוש את קפליה המדגישים את מה שצריך להדגיש ומסתירים את מה שצריך להסתיר...מדי פעם היתה נחרדת כששמעה על פעולות ועל מעצרים של אנשי המחתרות. היא אפילו לא ידעה להבדיל בין האצ"ל ללח"י...היא היתה בטוחה שאפרים ביניהם, ורק כשפורסמו שמות ההרוגים והעצורים נשמה לרווחה. היא הצליחה לריב עם גבריאל בפעם המי יודע כמה שגינה את המעשה וציטט את בן גוריון שאמר שלא יזיז אצבע בשביל דב גרונר, מפקד המבצע שנתפס...חלף זמן רב מאז ירדה במורד רחוב אגריפס לכיוון רחוב יפו ובניין העמודים. ההפגזות הממושכות מכיוון נבי סמואל הדירו את רגליה משיטוט ברחובות...החיילים שרקו לה בעוברה על פניהם, "היי בובה מותק,", הם קראו, והיא חייכה והיתה מאושרת כמו שהיתה פעם, לפני שהתחתנה עם דוד, לפני שנולדה גבריאלה, לפני המלחמה...הנה אני מרגישה את האהבה בדיוק...בין שדיי לבטני, המקום שבו מונח ליבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!