שלמה שפירא
"ילקוט האגדה" מאת: "א. א.הלוי", כרך א' / האגדה המקראית / "מסילות" - הוצאת תרבות וחינוך, 1957
"האגדה אינה, לעומת שירת הומרוס, אלא גל של פירורים ושברי שברים". במלים נוקבות אלו הביע ח.נ.ביאליק. את החיסרון העקרי, שיש למנות בספרות האגדה: חוסר קומפזיציה מקיפה, העדר קומפוזיציה מקיפה, העדר עריכה המרכזת סביב גרעין אחד חומר רב ביצירה אחידה ושלמה. את החסרון הזה קבלו על עצמם למלא מסדרי האגדה השונים ושונות הן הדרכים שנקטו מסדריה בחריזתה: 1. סידור האגדה מסביב למקרא, וכך משמש המקרא עצמו שדרה המקשרת והמאגדת את האגדה לחוליותיה ופרקיה השונים ("מדרש רבה", "ילקוט שמעוני" ועוד). 2. ריכוז האגדה מסביב לנושאים דתיים, מוסריים ולאומיים שונים ("מנורת המאור" ועוד). 3. כינוס האגדה בסדר כרונולוגי על ידי אסיפת המאמרים של כל אחד ואחד מבעלי האגדה ("אגודת התנאים והאמוראים" לב ז.בכר). 4. כינוס האגדה מסביב לנושאים תולדתיים, לאומיים ודתיים-מוסריים ("ספר האגדה").
מחבר ילקוט האגדה שלפנינו ניסה לרכז את מיטב האגדות על כל סוגיהן ונושאיהן מסביב לחלק הסיפורי שבמקרא. המאורעות המדיניים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד ואישיהם הבולטים של חכמי תקופות אלו. וכך יכלול ילקוט זה שני כרכים: כרך א' - ילקוט אגדה מקראי בשלושה חלקים (חלק א': מבריאת העולם ועד מות משה. חלק ב': מיהושע ועד חורבן בית ראשון. חלק ג': מדניאל ועד נחמיה. /// כרך ב': ילקוט אגדה היסטורי-ביאוגרפי בשלושה חלקים (חלק א': מאנשי כנסת הגדולה ועד חורבן בית שני. חלק ב': מרבן יוחנן בן זכאי ועד ר' יהודה הנשיא. חלק ג': אמוראי ארץ-ישראל ובבל...אחת השאלות המסובכות בקומפוזיציה של האגדה היא שאלת צירוף אגדות שונות ונוסחאות שונות לחטיבה אחת...קשה לראות זהירות מרובה ותיקון גדול בהרבה מן המקרים, צורפו ב- "ספר האגדה" אגדות שונות...שהוא מותר, אך יש גבול טבעי שאין לעברו. רק אגדות שהן שוות ושקולות מבחינת נושאן, נקודת השקפתן וערכן האמנותי - ניתנות לצירוף...
עמוד 132 "משה לפני פרעה" : "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה"... והיכן הלכו הזקנים, שלא חשב (מנה) אותם עמהם, שכבר אמר לו הקב"ה: ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים. אמרו רבותינו: הלכו עמהם הזקנים והיו מגנבים את עצמם ונשמטים אחד-אחד...שהגיעו לפלטרין של פרעה, לא נמצא אחד, שכן כתוב: "ואחר באו משה ואהרן", והיכן הזקנים? אלא שהלכו להם, אמר להם הקב"ה: כך עשיתם! חייכם, שאני פורע (משלם). אימתי? בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה, החזירם הקב"ה שנאמר: "ואל הזקנים אמר: שבו-לנו בזה"....ויאמרו אל פרעה: כה אמר יי' אלהי ישראל: "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר". אמר ר' חיא בר-אבא: אותו היום פרזבוטיא (קבלת פני צירים) של פרעה היה ובאו כל המלכים כולם לכבדו, והביאו דוראות (מתנות) של עטרות והיו מעטרים אותו, שהיה (פרעה) קוזמוקרטור (מלך עליון) על כל המלכים והביאו אלוהיהם עמהם. משעטרו אותו, היו משה ואהרן עומדים על פתח פלטרין של פרעה. נכנסו עבדיו ואמרו: שני זקנים עומדים על הפתח. אמר להם: יעלו. כיון שעלו, היה מסתכל בהם, שמא יעטרו אותו או שמא יתנו לו כתבים - ואף לא שאלו בשלומו. אמר להם: מי אתם? אמרו לו: שלוחיו של הקב"ה אנו. - מה אתם מבקשים? אמרו לו: "כה אמר יי'...שלח את עמי". אותה שעה כעס ואמר: "מי יי' אשר אשמע בקולו"? לא היה יודע לשלוח לי עטרה? אלא בדברים אתם באים עלי, "לא ידעתי את יי' וגם את ישראל לא אשלח (אשאלח). אמר להם: המתינו לי עד שאחפש בספר שלי. מיד נכנס לבית גנזיו והוציא דפתרא (רשימה) של אלוהות . התחיל קורא: אלוהי מואב ואלוהי עמון ואלוהי צידון. אמר להם: חיפשתי שמו של אלוהיכם בבית גנזי ולא מצאתי אותו. אמר ר' לוי: משל, למה הדבר דומה? לכהן שהיה לו עבד שוטה. יצא הכהן חוץ למדינה (לעיר) הלך העבד לבקש את רבו (אדוניו) בבית הקברות. התחיל צורח לבני אדם שעומדים שם: לא ראיתם בכאן רבי? אמרו לו: רבך לא כהן הוא? אמר להם: הן. אמרו לו: שוטה שבעולם, כהן אתה מבקש בבית הקברות? כך אמרו משה ואהרן לפרעה: שוטה, וכי מבקשים חיים אצל מתים? האלוהות שבידך מתים הם, אבל אלוהינו הוא אלוהים חיים ומלך עולם. אמר להם (פרעה): אלוהיכם בחור הוא או זקן? כמה שנותיו? כמה עיירות כבש? כמה מדינות לכד? כמה שנים יש לו מיום שעלה למלכות? אמרו לו: אלוהינו כוחו וגבורתו מלא עולם, הוא היה עד שלא (לפני) נברא העולם והוא יהיה בסוף כל העולם והוא יצר בך ונתן בך רוח חיים. אמר להם: מתחלה שקר אתם אומרים , כי אני הוא אדון העולם ואני בראתי עצמי ואת נילוס: "לי יאורי ואני עשיתני". באותה שעה קיבץ כל חכמי מצרים ואמר להם: שמא שמעתם על אלוהיהם של אלו? אמרו לו: שמענו, שבן חכמים הוא ובן-מלכי-קדם. השיבם (פרעה): אלוה שלכם איני יודע מי הוא, שנאמר: "מי יי' אשר אשמע בקולו?" "לכו לסבלותיכם" - אמר ר' יהושע בן לוי: שבטו של לוי פנוי (חופשי) היה מלטורגיה (מעבודת המלך), אמר להם פרעה: בשביל שאתם פנויים, אתם אומרים: "נלכה...ונזבחה ל- יי' אלוהינו ... אמר להם: אם אלף אנשים אתם מבקשים או אלפיים, הייתי נותן...ושמא ששים רבוא אתם מבקשים? "לכו לסבלותיכם!"..."עתה תראה אשר אעשה לפרעה"...
מתוך "ילקוט האגדה כרך ב'
מ-עמוד 62: "גומל נפשו איש חסד" - זה הלל הזקן. שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו, היה מהלך והולך עמם. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לגמול חסד עם אכסניא (אורח) זו בתוך ביתי. אמרו לו: כל יום יש לך אכסניא? אמר להם: ונפש עלובה זו לא אכסניא היא בתוך הגוף? היום היא כאן, למחר אינה כאן.
מ-עמוד 82: תרומת זהב - מנבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. אף היא עשתה טבלה של זהב (לבית המקדש), ובשעה שהחמה זורחת, היו ניצוצות יוצאים הימנה והיו יודעים , שזרחה החמה. /// המלכה הנזירה - מעשה בהילני המלכה, שהלך בנה למלחמה ואמרה: אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, אהא (אהיה) נזירה שבע שנים. ובה בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה בית הלל, שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות. ובסוף שבע שנים נטמאת (נטמאה)ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנים.
מ- עמוד 141: חבוט ערבה - פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מורביות (ענפים) של ערבה מערב שבת והניחום בעזרה. והכירו בהן באיתוסים ונטלום וכבשום תחת אבנים. למחר הכירו בהן עמי הארץ ושמטום מתחת האבנים והביאום הכהנים וזקפום בצדי המזבח. לפי שאין באיתוסים מודים,שחבוט ערבה דוחה את השבת.
מ- עמוד 81: הצבועים - אמר לה ינאי המלך לאשתו: אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, שדומים לפרושים שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס.
מ-עמוד 69: מחלוקות בישראל - אמר ר' יוסי: בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל, אלא סנהדרין של שבעים ואחד (איש) היתה יושבת בלשכת הגזית,ושני בתי דינים היו יושבים אחד בח-eל ואחד בהר הבית. ובתי דינין של שלושה ועשרים הו יושבים בעל עיירות ארץ ישראל. נצרך אחד מהם (מישראל) לשאול דבר הלכה, היה בא ושואלה בבית דין שבעירו. אם שמעו - אמרו לו, ואם לא - היה הוא (השואל) ומופלא שבהם באים ושואלים אותה בבית דין שבהר הבית. אם שמעו - אמרו להם. ואם לא - היה הוא ומופלא שבהם באים ושואלים אותה בבית-דין שבחל. אם שמעו - אמרו להם. ואם לאו - היו אלו ואלו מתכנסים לבית הדין הגדול שבלשכת הגזית, שמשם תורה יוצאת ורווחת לכל ישראל, שנאמר: כי יפלא ממך דבר למשפט...וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יי' אלוהיך בו...והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא...לא תסור מן הדבר, אשר יגידו לך, ימין ושמאל (דברים יז, 8-11)...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!