אליהו מגימי/מרימי מ-בגדד- Elia Joseph Mughaimy ציווני מעיראק שקנה אדמה בירושלים ב - קלנדיה
אליהו מגימי היה אביה של רעייתי המנוחה סועד-סיגל ולאחר חתונתנו החלטתי לברר מה גורל הקרקע שקנה.
זה היה בסוף שנות הששים תחילת השבעים במאה שעברה. הייתי אז סטודנט והשקעתי הרבה שעות לברר
את הסוגיה הזאת.
הפרטים שמצאתי בשנת 1971: את ה- קושן מצאתי אצל הבן הבכור - נעים - צלמתי את הקושן ואת הצלום העברתי לאפוטרופוס הכללי ואת המקור החזרתי ל - בן - נעים)
א. שטח הקרקע אשר חלקים בו רשומים בשם אליה יוסף מוגימי, נמצא בכפר קלנדיה צפונה לשדה התעופה של עטרות,
בקרבת הקרקעות שעליהן היה הישוב העברי עטרות שנחרב במלחמת השחרור. כיום כלול השטח בתחום שפוטה של
עירית ירושלים.
ב. לפני שהועבר החלקים למנוח אליה יוסף מוגימי ביום 16.6.1947, העבירה חברת הכשרת הישוב למועצת האויריה
הבריטית בשנת 1941 שני שטחים: של 26.061 דונם ושל 30.015 דונם, ובסך הכל 56.376 דונם, כך שמר מוגימי קנה למעשה 6832+2388 חלקים מתוך 1.000.000חלקים משטח של 160 דונם בערך, שהם כ- 1475 ממ"ר.
ג. ממשלת ירדן קנתה מאת האפוטרופוס על רכוש האויב הירדני (אשר לו היו מוקנים החלקים של היהודים אשר נחשבו ל- "אויבים" ובכללם הנ"ל) שטח של כ- 100 דונם מתוך החלקה. חלקה של המנוח מוגימי במכירה זו הוא 922 ממ"ר, ולכן למעשה נשאר לו רק שטח של כ- 553 ממ"ר.
ד. לפי החוק ישנה סמכות לאפוטרופוס הכללי לשחרר את החלקים הנ"ל מהקניתו של האפוטרופוס על רכוש האויב הירדני,
ולכן פניתי/פנינו אליו. מינהל מקרקעי ישראל מעונין, כנראה, ברכישת החלקים בחלקה שנשארה להרחבת שדה התעופה,
ולכן פנה אלי/אליכם.
ה. נסיתי לדעת מה ערכה של הקרקע כיום, אולם יש לקחת בחשבון שאין לעזבון חלקה נפרדת מסוימת אלא רק חלקים בחלקה המשותפת לעשרות אנשים שגרו בעיראק ושמקום מגורי רבים מהם אינו ידוע.
ו. המצאתי נסח רישום מפנקס הקרקעות / כרך מספר 5 / המקום - shal el Milki / דף מספר7 הכפר / Calandiah
ז. הרתמתי את האם ואת האחים ואת האחיות והמצאתי צו ירושה למנוח אליה מגימי. נתקבל פסק-דין בבית הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו לפני כבוד בדיינים: הרב י. קוליץ - אב"ד, הרב ש. מזרחי, הרב י. נדב ל- צו ירושה בתיק מס' 542/תש"ל
ח. ב- 21.6.1974 נתקבלה החלטה לתביעת יורשי המנוח אליה יוסף מרימי / תיק מס. 450/1/2. בסר 5 בדף 5 בחלקים
1000000/ 6832 ובספר 5 דף 7 ...יוצא איפוא שהתובעים רכשו באופן מעשי את חלקיהם ברשומים הנ"ל ... לכן נרשם
רשום נוסף לטובת הבעלים בכרך 5 דף 7 בחלקים 2388/1000000. ס"ה השטח שנמכר באופן מעשי לבעלים הרשומים מסתכם איפוא ב- 1479 ממ"ר מתוך שטח כולל של 216.490 ממ"ר. הועדה מחליטה חהכיר בבעלותם של הבעלים הרשומים בחלקים הרשומים על שמם והמסתכמים לאור האמור לעיל ב- 1479 ממ"ר ומתוך זה נכלל בהפקעה 646 ממ"ר. תשלום הפיצויים כפוף לאישור האפוטרופוס הכללי ולהמצאת מסמכי וצווי ירושה מאושרים בדין, הכל לפי הענין.
(חתומים : יפה הכט, חיים נאור, אברהם פינצי).
ט. מינהל מקרקעי ישראל בירושלים הודיע כי הקרקע הנדונה הוערכה ע"י השמאי הממשלתי לפי המחיר של 700 לירות לדונם קרקע לתאריך ההפקעה ביום 5.4.1973.
בעיני היורשים נראה הפיצוי סכום מגוחך וכל היורשים התנגדו לפיצוי הזה והמצב נשאר ללא דיונים בהמשך.
אני כתבתי בשם יורשי המנוח אליה יוסף מגימי/מרימי את המכתב הבא:
"...הננו רואים בחומרה רבה את הפקעת האדמה הנ"ל, ועוד יותר רואים את אקט תשלום הפיצויים במחיר כה עלוב וזעום, עד כדי כך שהיורשים ומשפחותיהם זועקים על אי-הצדק והעוול שנעשה להם.
לא רק שמשפחותינו השאירו בעיראק את כל הרכוש ולא רק שהננו חיים כיום ברמת חיים כה ירודה, עוד מתבצע על-ידי הממשלה - ממשלת העם היהודי אי צדק כה גדול. היינו ציונים עדיין אנחנו ציונים גדולים, אך, למעשה, כזה, לא ניתן יד ונעמוד בתקיפות נגד הפקעה זו."
י. לפני כשנתיים הבן הצעיר מן היורשים ניסה לבדו ללא ידיעת שאר היורשים לבוא ולהתדיין בקשר לפיצוי ובמקרה נודע ליורשים שהציעו לו פיצוי על הקרקע סך 82,251 ש"ח כאשר יורשי היורשים מעל ארבעים נפש. הרתעתי על כך במנהל מקרקעי ישראל בירושלים.
יא. אשתי המנוחה, סועד סיגל השביעה אותי שלא לוותר על חלקה בעיזבון אביה - אליה יוסף מגימי/מרימי.
22.04.2021
הערה:
השבמחקגם הבן הבכור של אליה יוסף מגימי/ נעים מגימי/מרימי רכש בעיראק דונם אדמה ב- "כפר עקרון".
בשנות השבעים במאה שעברה נסיתי למצוא והמצאתי לו "נסח רישום מפנקס הקרקעות" על הדונם שרכש.
שלמה שפירא