שלמה שפירא
בני ציפר על "עסקי אֲויר" בנושא "ביאליק לא היה תימני" - 10/2/1984
כתבתו מלווה בצילום של נשים יוצאות תימן ששרות ואחת מהן מתופפת ומתחת לתמונה רשום:
ביאליק ניסה להוכיח ששיר השירים הוא קובץ שירי אהבה עממיים וזרק הצידה את הרומן בין הקב"ה לכנסת ישראל
ביאליק לא היה תימני", כתב פעם בתרעומת משורר ישראלי ממוצא תימני. לפי שירת הקוסקוס של ארז ביטון הוא כבר ביטא את מצוקתם של מי שהצטרפו לציונות בתורת כוח-עזר: הם נועדו לדפוק שטיחים, ולעשות ספונג'ה; הם נועדו להיות הפולקלור, הצבע הטבעי, המבטא הנכון שלנו. אבל הם עצמם, ומה שהביאו אתם מארצם, עניינו אותנו רק בקושי. וכשבכיכרות ליבו את האש העדתית, התימנים היו כבר ותיקים מכדי להצטרף, כמעט אשכנזים. ונסים גאון איננו תימני, כידוע..."
"...פרופ' רצהבי מקבל אותי בביתו ביום ששי בין השמשות ומושיבני אל שולחן האוכל, הוא מולי, ומתחיל להרצות את דעתו..."
ובכן, לא אורגיות-סתרים ולא פורנוגרפיה. את המיתוס של שירת אהבה חילונית, מזכיר רצהבי, הנחיל לנו ביאליק. הוא עודנו זוכר הרצאה ששמע מפיו, שבה ניסה להוכיח ששיר השירים הוא קובץ שירי אהבה עממיים, וזרק הצידה את הרומן בין הקב"ה לכנסת ישראל. אבל כאמור, ביאליק לא היה תימני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!