יום שישי, 29 במאי 2020

שלמה שפירא: פריים !פריים! ל- שלום דרוויש - סקירה על ספרו שהופיעה בעיתון על-המשמר ב- 3.4.1987

שלמה שפירא


ילדה-אם , מאהב-תינוק
סקירתי על ספר שכתבתי ב על-המשמר 3.4.1987


הספר: "פריים !פריים!"
 ל- שלום דרוויש
מבואות שמואל מורה וסמי מיכאל
הוצאת בימת קדם לספרות , 1986


זהו רומן קצר על מעשה שהיה , אך סודו של המעשה אינו נהיר לסופר .
גיבורת הסיפור היא ילדה שהשיאוה לגבר עשיר המבוגר ממנה מאד .
למרות נישואיה ממשיכה הגיבורה , דוריס , לשמור על קשר עם הנער דוד ,
עימו נהגה לשחק בילדותה . מבגידה חד-פעמית אתו נולד הבן פריים
(אפרים) , אותו אוהבת דוריס מכל בניה .
דוריס המבוגרת מחפשת את גן-העדן האבוד של ילדותה : היא מזמינה ילדים
לשחק איתה בחדר-הילדים , מתרפקת ,מצטנפת , כילדה-אשה בחיק דודתה .
היא מטפחת חלום – במקום בו נקטעה ילדותה תמשיך לשחק עם בנה שיהיה
בן-דמותו של דוד . היא , הילדה-האם , תשחק אתו באותו משחק שנהגה
לשחק עם דוד .
לניתוק הקשר עם דוד ישנה משמעות ברורה : ברגע שנזרע הזרע באותה בגידה
עתיד לצמוח מחליף שימשיך למלא את תפקידו של דוד במשחק ולכן אין יותר
צורך בדוד . למעשה , דוריס אינה מתבגרת ונשארת ילדה-אשה , ילדה-אם .
אין זה מקרה ששלום דרוויש בוחר בילדה כגיבורת ספרו הראשון בשפה העברית .
הספר כתוב בגוף ראשון , כאילו מפיה של ילדה . כנראה שהסופר חשב שדלות
השפה ופשטותה ימלאו כאן את תפקידן וכך לא יסתכן בכתיבה יוצרת בשפה העברית .
אך פתרון זה שמצא לו הסופר למעבר לכתיבה בשפה העברית גרם לוויתור על ההווי
המיוחד והרקע החברתי-תרבותי של יהדות עיראק .
היהודים בעיראק חיו במשפחה-חמולה , בקהילה ללא מחיצות בתקופה בה רווחו נישואי קטינות עם מבוגרים .
אך בתקופה שבין תחילת המאה (העשרים)
לשנות הארבעים חלו תמורות רציניות בחיי הקהילה , והסופר התעלם מהן ובכך
יצר סיטואציה עלילתית יוצאת-דופן ובלתי אמינה על רקע המסורת הבגדדית .
אמנם זו זכותו
של יוצר ליצור סיטואציות דמיוניות , אך
בספר יש עיוות של רקע ואמיתות היסטוריות
הקשורות בהווי ובמסורת היהודית . מצד אחד , אנו שרויים בתקופה בה היה נהוג להשיא
נערות קטינות למבוגרים , ומצד שני , הקהל הצובא על בית-הכנסת שצועק "רוצחים , פושעים !".
גם האביזרים בהם הוא מקשט את העלילה , כמו המכונית של החתן , לקוחים מתקופה מאוחרת .
המחבר הרחיק לכת בביטול המסורת השמרנית בעצם ישיבת הכלה על ברכי החתן והמעשים
שהוא עושה בגופה לעיני הקהל היושב במסיבה . הסופר בוודאי רצה להדגיש את הפער שבין
תמימותה של הכלה לבין בשלותו המינית של החתן ובכך לתת חיות לנובלה , אך תיאור זה תמוה
אפילו בימינו , בהם המתירנות חוגגת , לא כל שכן בתקופה המתוארת . קורא הבקיא במסורת
יודע שדברים היפים בצנעה ביהדות השמרנית , כמו יהדות עירק ,
אינם נעשים בפרהסיה , אפילו הם לגיטימיים .
בין שאר הדמויות בספר כדאי לשים לב לחמות . זו נישאה לגבר שלא אהבה ובנה , בעלה של דוריס ,
הוא העתק של האב . האב היה לבקן ולכן החמות חלמה על נכד כמו פריים , שהוא שחרחר .
למעשה , החמות היא דוריס עצמה , אך
מה שהחמות לא העזה להגשים , העזה כלתה .
בתת-מודע
יודעת החמות שהמעשה אינו מוסרי ולכן היא מוצאת לכך צידוק : " ואת דוריס , בבת-עיני ,
כשתתמסרי ליהודה , תתמסרי לתמונתו של אבי פריים , ותמלמלי את המלים שהן מלות הקסם :
עקודים ,  עקודים וטלואים . " גם הבעל הנבגד אינו רואה את המציאות אלא דרך עיני אמו ,
וכך מתקבל הבן הנולד כבנו שלו . המעניין הוא שדווקא משפחתה של דוריס רומזת
שהבן אינו של של הבעל . כלומר ,
המציאות ברורה אם רוצים לראות אותה .
דמות דומיננטית נוספת בספר היא הדודה , אשה המושכת בחוטים , מכוונת ומכתיבה
צעדים , אך נעלמת בשעה בקריטית . דוריס נותנת בדודתה אמון מלא , מתרפקת עליה
כאם , אך למעשה הדודה היא שמביאה על דוריס את הנישואים האומללים שלה .
לא טובתה של דוריס הכריעה את הכף אלא הרצון להיחלץ ממצב בלתי-נעים של
הזמנת חתן ואין כלה בנמצא . "אם רחמין , אל תעשי רעש ! הערב דוריס היא העומדת
לשידוכין ." אך כמו מנהיג המצדיק את צעדיו בתיאוריה שתגייס תומכים , משכנעת
הדודה את עצמה ואת משפחתה שהיא דואגת לכולם ולטובתם .
היחסים בין האחיות בנאליים , שחור-לבן , טוב ורע , אך שוב , הדברים נשמעים
מפיה של ילדה ולכן אין הסופר מטפח בקורא ציפיות לניתוח מעמיק יותר של ראיית
הדברים ומסירתם נעשית מתוך אגוצנטריות – תכונה בולטת אצל ילדים : מי שמתנהגת
כמוה – טובה , מי שלא – רעה .
סופר מוכשר מאד כשלום דרוויש , שכשרונו בא לידי ביטוי חזק בכתיבה בשפה הערבית ,
( ואין שום ספק שיוצרים אחרים מיוצאי עיראק הושפעו ממנו כמו סמי מיכאל ואחרים !)
יצר אמנם רצף עלילתי מובנה הסוגר מעגלים , אך לא הצליח בשפה העברית
לבטא את כשרונו בעומק המחשבה , בעושר השפה והדמיון , ובתיאור פרספקטיבה
של מסורת , אלא הסתפק בדמויות שטוחות , חד-ממדיות .
ובכל זאת , הספר הזה חשוב גם מבחינה ספרותית וגם מבחינה של
הקניית מושג על יהדות עירק בעבר. .

3 תגובות:


  1. - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
    9 נובמבר 2008 ... שלמה שפירא. ילדה-אם , מאהב-תינוק. סקירת ספר שכתבתי ב על-המשמר 3.4.1987. פריים ! פריים! ל- שלום דרוויש. מבואות שמואל מורה וסמי מיכאל ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=10150012 - לפני 7 שעות - דפים דומים
    הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: 09/11/2008: ... שלמה שפירא ילדה-אם , מאהב-תינוק סקירת ספר שכתבתי ב על-המשמר...

    השבמחק
  2. ללא שם , 19:10 9/11/2008:
    שלום שלמה,

    ניתוח מרתק של הווי ודמויות. מעניין להשוות לימינו אנו, החברה המודרנית בה כל קשיש חושק בדוגמנית צעירה שתתלה על זרועו.
    מה נשתנה?
    האנלוגיה בין דוריס לחמותה מעניינת ומשקפת את התשוקות הכמוסות של אלה ההולכים בתלם לעומת פורצות הגדר.
    האוירה, המקום והזמן אולי משכבר הימים אך אנו רואים וחשים בדברים דומים אולי בכיסוי אחר.
    פריים פריים של אז יכול להיות גם עכשיו.
    נהניתי.

    פנינה.

    השבמחק
  3. נאוה , 09:36 10/11/2008:
    הנושא אקטואלי גם היום . האשה הנחותה שמנחיתים עליה
    בן זוג לא מתאים ולפעמים לא רצוי לאשה !
    זה קורה ,כנראה, ואולי גם מעט אצלנו וגם אצל הערבים .

    השבמחק

תודה רבה!