שלמה שפירא: האם משורר יכול לשאול שאלות או גם לשאול שאלות ולתת תשובות בשירתו? / הבעת דעה

שלמה שפירא

האם משורר יכול לשאול שאלות או גם לשאול שאלות ולתת תשובות בשירתו?

משוררת מכובדת הביעה בכתב אלי מספר פעמים השנה, ותוהה על-כך 
ושואלת: למה אני שואל שאלות בחלק מן השירים שלי?                       לדוגמא: היא מציינת משפט: "כל אדם וצומו, וזיכרונותיו, וסודותיו ומחילותיו. אין "מדוע" וזה בהקשר לשירי:- מדוע קניתי את סוס המירוץ התלוי על קיר ביתי - חשבון נפש ביום כיפור                              

ובכן,לפעמים, בשיר מסוים שלי אני שואל שאלה, באחר אני שואל ומשיב בערך לשאלה ובאחר איני שואל שאלה, כך שזה טבעי בכתיבתי גם לשאול ולפעמים אני – שלמה השואל - או - שלמה השואל והמשיב -, או - שלמה המצהיר-השר - וזה לא נובע מחוסר ידיעה או הבנה בכתיבת שיר.

ראו איך כל דבר שהוא ברור מאליו כבר שאל את שאלתו כי הוא צמח מתוך שאלה והפך ברור או נתון בפני עצמו. כל מחקר בכל נושׂא שהוא - צמח מתוך שאלה וכולנו עושים ימים כלילות כדי לתת תשובות.

מסכן ועני משורר שאינו מסוגל לשאול שאלות בשירתו! במקרים מסוימים שאני כותב,אני מרגיש  שאם לא הייתי שואל, לא הייתי שר. כל אדם ואדם משיב לעצמו - מדוע ואיך מגיע לשירתו!

בימים הנוראים האלה – ימי הסליחות, בקשות ראש-השנה, יום כיפור, חג סוכות והושענא רבה - "אריה שואג מי לא יירא" ו"אריה" ראשי תיבות לפי חכמים של: "אלול, ראש השנה, יום הכיפורים ו- הושענה רבה". זה טיבו של "אריה" בימי אלול ותשרי - נפשנו בחשבון נפש עם האלוהים ועם עצמנו!. לעשות חשבון נפש! ואם לא הספקנו בסליחות, מנסים בראש השנה, לכיפור ול- הושענא רבה. הבה ונאחל לכולנו שׂמחה אורה ונפש טובה אחרי הימים הנוראים האלה!

כך חוויתי כילד, כך חוויתי כבחור וחייל, כך חוויתי כבעל וכְאָב, כך חוויתי בשנים הרבות של עבודתי, כך חוויתי וחווה כמשורר וגם עכשיו ב- זקנתי.

עני אני ועניותי ישותי, לא חיפשתי לא ניסיתי לאמץ מן החיוּת הטורפת - בן אדם אני, גם שואל שאלות ושואל שאלות ומותר לו לשאול שאלות ועושה חשבון בנפשו ומנסה להיות בן-אדם הכי פשוט אבל שמביע מה שבנפשו את דעתו האמתית תמיד.

 אשרי האדם שיודע הכל ולא שואל ושירתו נשלפת ללא שאלת-נפש. כל השנים נערך בביתנו בסוכתנו תיקון ב- הושענא רבה. זה היה בשבילנו השיא לחזרה בתשובתנו. עוד כילד קטן חוויתי זאת! עני אני ועניותי ישותי ולא חיפשתי ולא ניסיתי לאמץ מן החיוּת הטורפת - בן אדם אני  שמנסה להיות בן אדם הכי פשוט אבל שמביע דעה אמתית תמיד                                                                          

בשירי "שלמה בונה סוכה" אני מציין את העניים, כי עניים אנחנו בהבנת האלוהים ואת החיים ועניים אנחנו הנמצאים כל רגע ורגע "על כפות המאזניים". לא סתם אמרו רבותינו "מבני עניים תצא תורה. האם ישנו עשיר המסוגל "לשאוג" מדעת ומחכמה? האם אני בהגיוני אשאל שאלה בשיר ללא כוונה? הלוואי שכולנו יודעים גם את התשובה.

27.09.2015