שלמה שפירא: שבחות' סוכה, השיר : סוכה ולולב, שלמה בונה סוכה, בליל הושענא רבה, ניחוחות בתשרי, מתכון ה- חְגִיגִי (חְרִירִי), חגיגות ה"סהרנא" המסורתיות של יהודי כורדיסטאן

שלמה שפירא

שבחות' סוכה

שְבַאח (ברבים – שְבָאחות')- מלשַבֵּחַ !

בסוכה המקושטת שהקמנו בעיראק וגם בחצר בית הורי בארץ , קדשנו אכלנו וישבנו

וישנו בה הילדים בלילה וגם התאספנו בליל הושענא רבה והתפללנו עד לאחר חצות הלילה .

ולסוכה יש מזמורים משלה , בעצם שבחות'-, ת'=th (שבאח- ביחיד) – שבחות' סוכה .

(כמו שיש שבחות' שבת)

ומשבחות' הסוכה אציין כמה שבחות ששרנו- כל המשפחה! - כמו :

סוכה ולולב לעם סגולה ...

יה את סוכת תקים בזכות שבעת הצדיקים ...

אחַי מאין אתם . מארץ צבי קדושה ...

ידידי השכחת ...

עת דודים כלה בואי לגני ...

ידך תנחני ...

ועוד

כל שבאח ומנגינתו . אחי שמואל זוכר עד היום כל מנגינה של כל שבאח .

בליל הושענא רבה הוסיפו עוד שבאח אחד או שניים

ובשמחת תורה נוספו לשבחות' הסוכות גם שבחות' של שמחת-תורה,

אך הפעם שרו קודם שבחות' של שמחת תורה ולאחר מכן של סוכות.

ואם חג הסוכות מתחיל בשבת , שרים גם שבחות'  של שבת.

השיר : סוכה ולולב

סימן אני משה חזק , למהר"ם אדהאן ז"ל

(שימו לב- שאותיות תחילת בתי השיר נותנים – אני משה ח)

   סוכה ולולב לעם סגולה , יחד ירונו ישׂאו תהילה (פזמון חוזר)

אל ממצרים גאלנו ,דברות קודשו השמיענו .ענני כבוד הקיפנו .לארבע רוחות מטה ומעלה :

נועם דרכיו לנו הודיע . מזיו הדרו לנו הופיע . דעת יום ליום אומֶר יביע . דעת יחוֶה לילה ללילה :

ישׂמח ישראל בצל סוכתו . יסתופף יחסה תחת אברתו . השֵם ככתבו וכקריאתו .כמספר סוכה

 מספרו עלה :

מֶה עצמו רזי לולב ומיניו . ולי מה יקרו מאד עניניו . אשרי טהור לב השׂם רעיוניו. לסוד מצוותו

  המעולה :

שֵם בן ארבע בלולב חונה . במלוי ההי"ן בפרטיו תמנה . נוכח הלולב לשִּדרה תפנה . סביביו

  מיניו גורן עליה :

ההדס רומז לשלושה אבות . משה אהרן בדֵי ערבות . יוסף ללולב חמדת לבבות . דוד לאתרוג

  כַּלָּה כלולה :  

חותם תעודה תתיר לבנך . זבד טוב תזבוד לעם לךָ . קורא ומיחל לישועתך . יתקדש שמך

  בפינו סלה .

שלמה בונה סוכה 

שלמה בונה סוכה מארבעה עמודים רמזורי אלוהים
הסכך ידידות אהבה שלום וחמלה
ובישיבה, באכילה ובשינה אורה-שׂמחה גדולה
האושפיזין באים מלמעלה
וכל העניים מוזמנים לביתי ואוכלים על שולחני
כי הם אלה הסוחפים אותנו מעלה מעלה באורה גדולה 
והאושפיזין מוסיפין למעלת החג.
גם כל אחד מבני ישראל יש לו מקום חם בלב סוכתי.

24.09.2015

מזיכרונות סוכת ילדותי. בליל הושענא רבה, התפילה היא שׂמחת-אורה והודיה

  

מזיכרונות סוכת ילדותי:

שבעת אושפיזין היו עדי-ראיה לשׂמחתנו הרבה, בכל ימות ולילות החג ובמיוחד בליל הושענא-רבה

האושפיזין היו באמת באים 

היו יורדים ועולים , עולים ויורדים עם המלאכים

לטעום, מפתיתי הבצק שהנשים כדרו בשׂמחה לזרעי-שׂעורים בליל הושענא רבה

וטעם השׂמחה נטעם למחרת מתבשיל-הקְּדֵרָה שהוכן ל"שׂמחת-תורה".

צריך לזכור, שבסוכה הייתה חכמה לאשה לא רק בקדרה:

אמי, למשל, הייתה אשת לפידות

ידעה שהסוכה היא נמל חי תוסס לגאולה

על כן עודדה אותנו להמשיך ולהיות עֵרִים כל הלילה

כי ילדים בלי עוונות הם, נכונים ראשונים לגאולה,

גם לא כפתה עלינו הר-תפילה כגיגית

בליל הושענא רבה , התפילה היא שׂמחת-אורה והודיה.

הדלקת נרות רבים על מגש-ענק לצדיקים, הייתה לברכה, לרווחה לשׂשׂון ולשׁמחה 

חינה, תפלה, מזמורים ושירה, נצצו מהסוכה

עמוסים היו פאורות הַלֵּל של חיים טובים בקודש

ומהקודש לחיים טובים של חול במשך כל השנה.

והחתימה הסופית הייתה מוטבעת:

"חתמנו בספר חיים טובים למשך כל השנה!"

ניחוחות בתשרי

תגובתו של אחי ראובן על "החגיגי"(חרירי) -

בעקבות קטע בבלוג שכתבתי למחרת יום-כיפור ב- 29/9/2009 08:55

לשלמה אחי

אני לא מצליח לענות בבלוג אבל אני חייב להגיב

אני רוצה להודות לך על שנתת לי להיזכר בניחוחות תשרי מבית אימא .

ניחוחות שמלווים אותנו עוד מגלות בבל דרך העלייה במעברה ,בית הספר כחיילים ועד היום.

ניחוח הסדינים הלבנים שאימא כל כך טרחה לרקום ולפרוס בראש השנה ובחגים .

ניחוח התְבִית שהיה מתבשל על הפתילייה .

ניחוח הביצה ,החצילים המטוגנים,וה- ערוק (הקציצות המטוגנות ) של שבת (היום קוראים לזה סביח) .

ניחוח החרירי של מוצאי יום כיפור. *

ניחוח גרגרי הרימונים המקולפים אדומים ומבהיקים וקוראים לך לזלול אותם .

ניחוח המיץ שאימא דאגה להביא לבית הכנסת מידי יום כיפור ,ניחוח שבישר לכל הקהילה שהנה באה ה"גאולה " של משפחת גורג'י .

ניחוחות הסכך ,ענפי התמר ,לבניית הסוכה .

ניחוחות ארבעת המינים שהתנוססו על מפות רקומות וארבעת המינים בתפארתם .

ניחוח הסוכה שהייתה לתפארת השכונה .

ניחוח הנרות שדלקו בליל הושענא רבה והאירו את הסוכה בשלל אורות .

ניחוח ה "שבחות" ,סוכה ולולב,אל אליהו ,

יש את הזיכרונות , יש את המנגינות שמידי פעם מתנגנים חרש ויש את הגעגועים לניחוחות תשרי וליקרים לנו שאינם עמנו .

שלך

אחיך ראובן

יום רביעי, 30 בספטמבר ב- 22:46

*

מתכון ה- חְגִיגִי (חְרִירִי)

קונים אורז ושקדים טחונים

שׂמים כל אבקה בבד מעט מחורר כמו בד-גזה (שתי שכבות!) , למשל

צוררים ומכניסים את הצרורות למים וסוחטים ביד מספר פעמים

מתקבלים מֵי-שקדים-באורז ומי שאוהב מוסיף הֵל

ומרתיחים

כך מתקבל משקה החגיגי , שהיו נותנים ליולדת (בעיראק) ולאנשים בגמר צום .

ללישת השקדים שנשארה לאחר הסחיטה מוסיפים סוכר ונותנים לילדים. 

חגיגות ה"סהרנא" המסורתיות של יהודי כורדיסטאן

בארץ הועתקו מחג הפסח לחג הסוכות כדי לא להתנגש בחגיגות המימונה של יוצאי אפריקה.

  להזכיר את החגיגות עוד לפני 1983 שלא צוינו בתקשורת ולאחר מכן:

30 אלף משתתפים מכל קצווי הארץ

מצפים לאורחים חשובים

חביב שמעוני, המזכיר הכללי של ארגון יהודי כורדיסטן בישראל

"הארץ", 26/9/1983, במדור "ברחבי המדינה"