יום ראשון, 3 במאי 2015

שלמה שפירא: הנפש מכורה והסגנון תפור / הבעת דעה

שלמה שפירא

הנפש מכורה והסגנון תפור

היום - מימונה תשמ"ב, בבנק-לאומי ברמת-אביב, תל-אביב.
בחור ניגש לדלפק בלי תור.בקשתי ממנו לעמוד בתור.
הוא צעק לעברי: "שתוק בגדאדי רואים עלייך שאתה מבגדאד...היזהר..."

השעה - 13:00 ביום בחודש אדר תשמ"ב, ברחוב טשרניחובסקי תל-אביב.
שתי תלמידות אולי מכיתה ג' או ד', הלכו ברחוב ודיברו ביניהן.
אחת אמרה לשנייה: "תתחצפי, אל תשמרי על הפה שלך".

האם אלו פליטות-פה? חלטורות-פה?

הנפש הזאת - מלאכותית, לא מבקרת, לא מדייקת וכופה דרכה בסגנון "אגרופים מורמים".
הסגנון הזה - חלטורי שחצני כוללני רוצה לפלס בכוח ולגרש כל מה שבדרכו.

כל עוד הפה מדבר, מביע ומבטא כל מה שבנפש, והידיים רושמות את שהנפש מנחה ומכתיבה,
אזי השׂפה והסגנון יוליכו אל עולם-הרגשות, אל היחס לעולם, אל השקפת-עולם. וכולנו נהיה
נשמעים ומשמיעים, ומבטאים מה שבנפשנו באמת, במקוריות, בהגיון ובתבונה.

אך כאשר משתבש משהו בקשר הזה, אז יופיעו פליטות-פה כאלה, העלולות להפוך חלק מהווייתנו.

וסגנונות שלנו יגעו - הלא הם ביטויי-נפש, ונפשותינו לא יגעו, כי כל נפש (וסגנונה) מפסיקה להתקיים בעצמה,כי

הנפש מכורה והסגנון תפור.

תשרי, תשמ"ד, 1984

תגובה 1:

  1. הבעת-דעה בקטע זה התפרסמה בחוברת - "שדמות", גיליון פ"ו-פ"ז, תשרי, תשמ"ד, 1984

    השבמחק

תודה רבה!