שלמה שפירא
"הסעודה הלא נגמרת" - מהי "רביצה" אצל "הרומאים (העשירים)" ומה אצל "היהודים (העשירים)"
עשירי רומא חיו בתענוגות - התבטלו, רבצו רבצו ורבצו על מרבדי תענוגות, סעדו פינוקים בתאוות זלילה והסעודות היו כבדות מיוחדות ענקיות ואינסופיות והקיאו והקיאו מרוב זלילה - וירבצו ויקיאו - ההקאה הייתה נהוגה בסעודותיהם והיה להם חדר מיוחד שרצו אליו והקיאו.
המושג "רביצה" קשור לבעלי חיים - שכיבה רביצה בעיטה נגיפה נשיכה - היום מנסים לעניין אותנו (הישראלים) בספות רביצה - שכיבה או ישיבה בניחוחות, בהשתרעות בסלון הבית, במרפסת, בגינה ויש פינות רביצה בחצר, לילדים.
הרמב"ם שמעניינת אותו אפילו "ביצת-התרנגולת" שכתב משנה לכבודה, הוא גם מזכיר את "משנה רביצה ובעיטה, תולדה של הרגל היא". המושג אצלו לא הלכתי או פילוסופי, אלא תיאור עממי המבטא את הקושי והמאמץ העצום בלימוד התורה ומתיחס להתמודדות עם מקורות היהדות ופירושם.
למי שיש לו כלב או חתול או מכרסם או כל רובץ בביתו, ימצא בחנויות לבעלי-חיים תכשיר מתוצרת Virbac - תמיסה לניקוי העיניים מלכלוך והפרשות - "דאגה ותסירנה" והרי כתוב בספר "משלי" "דאגה בלב איש ישsחנה".
"קטי" - תודה ששלחת לי היום את הקטע על "סעודת הרומאים העשירים" !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!