שלמה שפירא
על "עגולשון" ועל "לשון עגולה"
"קטי" תמיד מפתיעה אותי. ביום שישי 12.12.2025 הזכירה ועניינה אותי ב- "עגול לשון" ונזכרתי מיד ב- "לשון עגולה". מדובר ב- "עגול לשון" בזואולוגיה ו- "לשון עגולה" בספרות ובשירה. משוררים וסופרים טובים כ- "עגולי לשון" נכחדים עם מותם ופתאום האנדמיות מחזירה אותם מהבוץ המאבן לבוץ החי. כך אנחנו מדברים מצד אחד על מגוון ביולוגי ומצד שני על מגוון ספרותי ודשים-דשים בחשיבותם הסביבתית.
"עגול לשון" הוא דו-חיים בעל דם קר ככל הצפרדעים (שחור-גחון ולשונו קצרה ועגולה שאינה נשלפת מהפה, בניגוד לצפרדעים אחרות וחסר זנב כמו ביתר נציגי משפחתו. נמצא בשמורת החולה לאחר שחשבו שהוא מאובן וכמין נכחד (1996) ובאקראי נמצא בשמורת החולה ובשוליים המערביים של רמת הגולן שבלבנון. בראשית מלחמת חרבות ברזל, הועברו פרטים של המין לטיפול בגן החיות התנ"כי בירושלים והושבו לאחר מכן לשמורתם הטבעית.
"לשון עגולה" ב- "יצירה עגולה" מתייחסת בספרות ובשירה שסופרים ומשוררים משתמשים בשילוב סגנונות ורבדים לשוניים מהתנ"ך ומשפות זרות כדי להעשיר ולהעמיק את הטקסט הספרותי . בכל מקרה מורגש המפגש בשתי שפות. לפעמים, בכתיבתי העברית יש איזה נופך מהתנ"ך ומהשפה הערבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!