שלמה שפירא
פוילישטיקים
נכנס קשיש לחנות ב- "שוק התקווה", גילו מעל שמונים שנה
לקנות סדין וציפיות למיטתו
המוכר מציע לו כל "מה שנדפק" בסחורתו, שלא ניתן למכרו זה כמה שנים
והקונה קונה בשביל הבדיחה ובכדי לקושש עוד סיפור, איך דופקים את הקשישים.
הקשיש יצא מן החנות, שב לחנות והניח את מה שקנה למוכר ואמר - "מתנה בשבילך שתדפוק עוד זקן מסכן כמוני".
היום - יורד מפלס המים בנהרות ומפלס האמת בחיים ויונתן הגדול מערבב אוקיינוס של בדיחות בכוסות של יין ומוכר כיין, והבסטיונר בשוק "הכרמל" הפך סלב וצועק "ינעל העולם" (יקולל העולם)
וכאן העברית חשובה במיוחד ב- "שעת הנעילה" - מה יקרה אם נועלים את העבר וממשיך ההווה , איך ייראה העולם בעתיד?
היו זמנים! סיפורים טובים היו. סיפורים טובים של אז לא חסרים היום: סיפור משלי, סיפור מאמי, סיפור מסבתא רג'ינה, סיפור מיוסי אלפי,... סיפור מאיש מעברה ששכב באהלו קם ועמד כי שמע מרחוק "התקווה" מאסיפת בחירות שלא היה נוכח בה והאיש גם עמד כששמע את שמו של בן גוריון האגדי...אגדה ושמה "תחיית העם היהודי"...מה יישאר מן התחייה!!!
1.09.2022
נחמד
השבמחקקטי סלומון ,
1.09.2022, 15:20
אהבתי.
השבמחקתודה לרוקמת החלומות. אהבתי,
מחקשלמה שפירא
רוקמת החלומות, אם רקמת חלום, ארקמך שבעתיים בחלומי. מי את?! געגוע!או למדת לתפור תך נסתר בחלום או לרקום שיר געגוע על חולצתך היפיפיה.
מחקשלמה שפירא
לאיפה נעלמו שיעורי המלאכה. געגוע רקום: מחווה לשיעורי המלאכה של פעם.
מחקמוסר ההערה: שלמה שפירא
לידיעה:
מחקעזרא צבאני - רוקמת החלומות מבגדד. ז'אנר: רומן | רומן היסטורי
תודה על תשובתך לתגובתי לשירך "פוילשטיקים". רוקמת החלומות זאת אני, רנה דרור ציירת , אומנית רב תחומית שחלומות ויצירה -רקמה ,הם מקור האור בחיי. לשאלתך : "איפה נעלמו שיעורי המלאכה?"... גם אני תוהה. ילדים יצירתיים נעלמים במערכת החינוך . הם באים מהגן מלאי התלהבות משנות יצירה ונבלמים בכניסתם לכתה א'. כמה חבל. תמשיך בכתיבתך היומיומית. הרבה בריאות ומזל טוב ליום הולדתך.
מחקאיזה סיפור נחמד סבאלה. אתה אחלה סבא!
השבמחקנווה ,
1.09.2022, 16:17