שלמה שפירא
הזמן עושה את שלו ועטרה של שכחה בראשו
הזמן עושה את שלו ועטרה של שכחה בראשו
והעיניים היום מביטות אחרת אל העבר
אך הקול נשאר צלול עָרֵב ובוטח כמו בעבר
והייתי זוכר אותך מקולך אפילו בחושך
אך מי יכול היום שוב לקפוץ מן הארץ עד השמים
מי שנופל נופל ומי שנופל וכמעט קם ומי שנופל וקם נופל וקם
אפילו עיניים חולמניות לא יכולות למנוע ממנו את השיבה הביתה,
לילדותו, למקום מגוריו הבטוח, לעזרת כל קרוב ומכר שעוד מבין את ילדות נפשו.
18.12.2016
הזמן עושה את שלו ועטרה של שכחה בראשו
הזמן עושה את שלו ועטרה של שכחה בראשו
והעיניים היום מביטות אחרת אל העבר
אך הקול נשאר צלול עָרֵב ובוטח כמו בעבר
והייתי זוכר אותך מקולך אפילו בחושך
אך מי יכול היום שוב לקפוץ מן הארץ עד השמים
מי שנופל נופל ומי שנופל וכמעט קם ומי שנופל וקם נופל וקם
אפילו עיניים חולמניות לא יכולות למנוע ממנו את השיבה הביתה,
לילדותו, למקום מגוריו הבטוח, לעזרת כל קרוב ומכר שעוד מבין את ילדות נפשו.
18.12.2016
שלמה שפירא:
השבמחקחשבתי לתת לשיר הזה גם את הכותרת: "על הקול הפנימי שבתוכנו"
19.12.2016, 9:56
השבמחקבוקר טוב שלמה!
יפה כתבת! חג חנוכה שמח!
ע. ו- ח.
19.12.2016, 13:13
השבמחקהשיר מצא חן בעיני ושמרתי לי אותו...
חג אורים שמח,
חגית
19.12.2016, 13:18
השבמחקיפה מאוד, שלמלה
שלמה ב. ש.
20.12.2016, 21:45
השבמחקאכן , שלמה, לא הזמן הוא החולף, אנחנו החולפים...
בלפור