שלמה שפירא
איך תרבות וספרות יכולים למנוע סכינאות ולהעניק במקומה קולינריה של תרבות וספרות...
או: קצת מן ה"הומור השחור"
איך תרבות וספרות יכולים למנוע סכינאות
ולהעניק במקומה קולינריה של תרבות וספרות ומשם לתרבות ולספרות?
האם צריך לשנות בן-אדם או נחשול באדם או נקש בעם או המון מתפרע וזר...?
האם צריך לחזור ולמצוא בנקודת הבראשית
ולברוא את התפוח והנחש הקדמוני אחרת כך, שיביאו טוב ושלום לעולם מבלי לברוא עולם אלים עם סכינים לתקוע בלב האדם?
ומראה משך הימים סכינים רבים!
אנו נדקרים שוב ושוב ובעיקר בזמנים ובמקומות לא צפויים.
אך בגופנו נטועה משרוקית להתריע על בוא כל מפגֵעַ ומחבל
ואותה משרוקית נלמדת בעיקר מן התרבות והספרות.
על כן הרבו בכם קולינריה של תרבות וספרות!
על-כן הרבו בכם את התרבות ואת הספרות!
18.10.2015
איך תרבות וספרות יכולים למנוע סכינאות ולהעניק במקומה קולינריה של תרבות וספרות...
או: קצת מן ה"הומור השחור"
איך תרבות וספרות יכולים למנוע סכינאות
ולהעניק במקומה קולינריה של תרבות וספרות ומשם לתרבות ולספרות?
האם צריך לשנות בן-אדם או נחשול באדם או נקש בעם או המון מתפרע וזר...?
האם צריך לחזור ולמצוא בנקודת הבראשית
ולברוא את התפוח והנחש הקדמוני אחרת כך, שיביאו טוב ושלום לעולם מבלי לברוא עולם אלים עם סכינים לתקוע בלב האדם?
ומראה משך הימים סכינים רבים!
אנו נדקרים שוב ושוב ובעיקר בזמנים ובמקומות לא צפויים.
אך בגופנו נטועה משרוקית להתריע על בוא כל מפגֵעַ ומחבל
ואותה משרוקית נלמדת בעיקר מן התרבות והספרות.
על כן הרבו בכם קולינריה של תרבות וספרות!
על-כן הרבו בכם את התרבות ואת הספרות!
18.10.2015
שלמה שפירא:
השבמחקשיר זה נכתב בעצם המקרים המחרידים העוברים על עם ישראל בארצו. ובכל זאת הוא בא להעיר ולחדד משהו:
בנו החיסרון להכיר היטב באחֵר הגר לידינו ובשכנותנו.
אדם בא לתור ארץ זרה ובעצם הוא מנסה לספוג משהו מן המקום שאליו נקלע - שפה, אורחי-חיים, מאכלים, מנהגים, קצת שירה, קצת ספרות - כלומר רוצה לספוג מן הקולינריה העממית המינהגית התרבותית הספרותית של המקום שהלך לבקר בו.
ואנחנו שחיים לידינו ובשכנותינו ערבים, אין יודעים היטב על אורח חייהם האמתי מספיק, לא על תרבותם ולא על ספרותם הפנימית ונמנעים ברובנו להכיר ולדבר את שפתם.
וטעות היא לנו, כי יכולים אנו להתקרב ולהוכיח אל פניהם בדרך הקרובה הקצרה והנכונה.
ואני נער בגיל בר-מצווה, ותמיד אני נזכר באותו שכן במעברה שעלה מעיראק והיה גר בשכנותנו, ואחרי כשנה בארץ היה ישן וחרב קצרה שליוותה את גופו במשך יומו, הניחה מתחת לכרית בזמן שנתו. הבנתי עוד אז, שבעיראק הוא עבד וחי בקרב הערבים , וכך הערבים התנהגו וכך גם הוא התנהג.. אולי מקרה זה, היה קיצוני בעיני אך לא בעיניו.
איני בא להשליך ממקרה זה על המצב של היום, אבל אני רוצה להדגיש את הצורך להכיר את הערבי הקרוב מאד אליך מכמה פנים ופנים אל פנים. אולי צעדינו והחלטותינו, גם אלה של מנהיגינו היו יותר נכונים. ובכל זאת, רק אלוהים יודע!!!
החרב הקצרה, למעשה, הייתה פגיון שלהבו בתוך נדן !
מחק