שלמה שפירא
אל כוויתים
מיתרים ענוגים:
להגר לכווית מעיראק
לשוב מכווית לעיראק
לעלות מעיראק לישראל...
"קפה נוח" איננו
זוזו מוסא איננו
סאלח - מלחין זמר וכנר איננו
דאוד - זמר ונגן עוד איננו
מלך פייצל שאהב אלכוויתים איננו
המשפיעים על הכוויתים: אל באכר, אל גובנצ'י, אבו עזיז אינם
ומה נשאר מעיראק בישראל - התמר והירח האכזבה בסידארה. ואולי יש עדיין אהבה קרובה-רחוקה במיתרים הענוגים של בגדד הכוויתית.
אלא מה - התמר והירח נמצאים לא רק בעיראק, גם בישראל.
דודו טסה - נכדו של דאוד אל כוויתי - הגולה, החולם, הזמר, המלחין השחקן...חלם בישראל יותר את הגיטרה שבעזרתה מפריח בישראל לא את יוני עיראק, אלא את יוני ישראל.
הערה 1: (לא שיר מן הכוויתים. שיר עיראקי שאוהב עד עכשיו במיוחד- את שירו של נאזם אל ראאזאלי - אני וקטי סלומון תרגמנו את שירו לעברית, ומסתבר שהנכד דודו טאסא אוהב גם את השיר הזה).
הערה 2: גב' קטי סלומון העירה:
אל-כווית היה אזור כפרי נידח שייך לעיראק. בשנות העשרים-שלושים במאה שעברה, לא יודעת בדיוק - האנגלים עשו חלוקת מדינות מאחר שמצאו שם נפט והאנגלים הפרידו אל-כווית מעיראק ונתנו לה עצמאות במטרייה אנגלית. באותו זמן יעצו למלך אל-כווית להיפרד מו היהודים, כדי שיהיה לשליט ולאנגלים שקט תעשייתי וכך נעשה. למעשה, יהודים גורשו מ- אלכווית לעיראק. אבי ז"ל סיפר שיום בהיר אחד הגיעו לעיר בצרה אוטובוסים מ-אל כווית מלאים ביהודים, כמה יהודים אינני יודעת ויהודי בצרה העניקו ליהודים מ- אל-כווית את השם "כוויתי". מבין הכוויתים היו שני אחים זמרים. לכן הם לא חזרו לעיראק אלא גורשו מכווית לעיראק.
19.05.2022
הנוסטלגיה מכל מקום ולכל מקום. מרגישים דומה...
השבמחקענת ז.
19.05.2022, 14:52