שלמה שפירא
המשך ל- דז'ה וו של שלום חנוך
ראשיתה של העברית בנוכחותה של העברית של היום.
שלום חנוך: "כי מי יודע מה מציאות ומה חלום ומה שאמרנו שמחר ומה היום...היה או לא היה, כה מתוקה האשליה."
אין כאן אשליה:
עוסקים בישן, כך מקדימים את המאוחר ו- העבר חוזר על עצמו כהווה.
מעוררים תחושה יותר חזקה למוכר, כשהוא חלש בזיכרון אמתי ו- "אמת" יש רק אחת,
היה יותר טוב, גם עכשיו טוב וזה לא חדש.
"ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו".
גם באשליה יש תקווה: אמת ואמונה!
אמן, כן יהיה רצון.
23.05.2022
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!