שלמה שפירא
אהבתי את שמעוני
היה לי חבר לכיתה באוניברסיטה שקראו לו "שמעוני"
אהבתי את שמעוני בגלל פואמה שכתב דוד שמעוני "היער בחדרה"
יער אני אוהב
לידו שדות תלתן ותורמוסים ירוקים
(טעותי הראשונית בארץ ישראל - כשלא היה מה לאכול בימים הראשונים במעברה, ראיתי תורמוסים, שחשבתי אותם ל- אפונה ול- פול, אמי בישלה אותם ומיד זרקה אותם - הם רעל)
אז האדם לא היה צפוף אפוף עפוף כפוף טפוף רפוף ורצוף באכזבה, היה עולה חלוץ חרוץ בארץ ישראל
והיה בית ספר ובו מורה שהיה גם מחנך ואב מחבק
והיה גרוש ששווה גרוש וקניתי בגרוש כיכר לחם
והיה בול ששלח מכתב לבקש לעבור מאוהל לבדון ואולי לצריף
כך זכיתי לראות הכול מבראשית.
היער בחדרה, כבר אין יער בחדרה
לקטוף נרקיסים בגדות הירקון, כבר אין נרקיסים על גדות הירקון
לטייל יחף ולחבק בחורה ב- סיידנא עלי, כבר אין חוף ב- סידנא עלי
לטייל בירושלים בשכונת שיח' ג'ראח, אי אפשר - שם יש וואג'ע ראס
לטייל בנחלים - אין נחלים ואין מציאה חיה מתחת לאבנים
בחיפה זיהום אוויר
בחולה אין כמעט דורסים
קשה להשיג אותך היום מולדת
מי ירקוד עמי טנגו היום
טוב שהזדקנתי וזכיתי לראות הכול מבראשית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!