יום ראשון, 2 ביוני 2019

שלמה שפירא: קובה אורז או קובה בורגול / על אכילה

שלמה שפירא

קובה אורז או קובה בורגול
וגם על הקובה האחרת

נשאלתי היום אם יהודי עיראק הכינו בורגול או קובה בורגול. "היו לי שכנים שעלו מטריפולי, היו שולחים צלחת בורגול לביתנו ואומרים תודה ובשקט זורקים לפח" - כך סיפר לי אחד מיוצאי עיראק.
יהודי עיראק היו צמודים לאורז כאורז מבושל בפני עצמו. יש כאלה שהיו מוסיפים לו תבלינים שונים ומפזרים בו בצל ושום מטוגן בשמן זית.
והייתה קובה מאורז הקובה העיראקית בהא הידיעה - מעטפת אורז שבתוכה בשׂר עם תבלינים שונים, לפעמים גם צימוקים.
יש לזכור, שלא היו מקררים אז בבגדאד והיו מניחים אוכל לשמירה לכמה שעות במרתף ולפעמים למשך כמה שעות על הגג בימים חמים, זאת כדי שאם מישהו מאחר להגיע לביתו, ימצא אוכל ראוי לקיבתו.
מזג האוויר שם היה מעל ארבעים מעלות חום וכבדה הייתה הרטיבות. לא היה אפשר לקנות בורגול מוכן 
אז כמעט ולא טעמנו בורגול וקובה בורגול בעיראק. קשה הייתה הכנת הבורגול בעיראק. היא הייתה נמשכת מספר שעות 
אם מישהו, בכל זאת, הכין אותה, הוא הכין אותה בימים שאין רטיבות באוויר, אחרת היא מתפרקת. אמרו עליה גם שהיא כבדה לאכילה, במיוחד בקיץ.

וכאן אני רוצה לציין משהו על "הקובה האחרת" שהשתמשו בה לבייש צלם אנוש.
לא אחת, נחרדתי למראה זוג מבוגרים שדפקו על הפתחים בשכונה היהודית וביקשו אוכל. היה ברשות הזוג דלי שהיו שופכים אליו כל מה שניתן להם מבתי השכונה. והייתה חגיגה כשהם באו. נאמר להם על-ידי בחור אחד וכל הילדים שנאספו סביבם שישירו על ה- "קובה".
וכך שרו תוך כדי שמרקדים כמו בברכת הלבנה: "בדאלק אִמִּכְּ חביבה, גִּ'בְּ לאא קובה בִּלְעוּדָה (כפרה על אִמֵּךְ חביבה, תביאו לה קובה על מקל)".

2.06.2019

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!