יום רביעי, 19 באוקטובר 2016

שלמה שפירא: אווירת הבית שלי בבגדאד - שנת 1948 / שיר

שלמה שפירא

אווירת הבית שלי בבגדאד - שנת 1948

בבית - פנים מאירות מסבירות ויפות כל יום.
ולא רק הפנים יפות:
יום בישול
יום נקיון
יום כביסה
יום תפירה
יום שוּק 
יום סְוָאלִף* 
יום החלפה בהחלפה
יום ששי לשבת
יום שבת...
ובתוך היום-יום - החום בבית,חינוך טוב, סוד-קירבה ואהבה-כמוסה
חלום-גואל ובשפע חיוּת-חיוך - הברכה!
לא רק פנים יפות... - גם בחול גם בקודש חשובה התפילה ועמוקה האמונה.- האמונה שניתן לעשׂות את היש גם מאיין.
ובאותה שנה התבשׂרנו על הקמת מדינת ישראל. ומלבנו שפענו - "תחי מדינת ישׂראל!"

10.03.2011


4 תגובות:

  1. שיר יפה ומרגש. יישר כוח! חג שמח ושנה טובה, מלאת אהבה, שמחה, יצירה, הצלחה, בריאות, שפע רוחני וכלכלי והתגשמות כל החלומות הטובים.
    [ומה זה בכל זאת סוואלף?]
    אורנה

    השבמחק
    תשובות
    1. ה"סלופה" - (רבים-סוָאלִף)

      בימים האחרונים אני מפשפש ב"בוידם" ומוצא רמז ל"סלופה" אחת (רבים-סוָאלִף) שספרה לי אמי(סלופה- סתם סיפור או סיפור שעבר מדור לדור ,משהו מן השורשים שהפך סיפור וכל אחד השומע אותו , אולי מוסיף משלו כיד הדמיון עליו כדי שיהיה עוד יותר מעניין או מוסיף תרגום משלו לסיפור , וכל החברותא המשפחתית המורחבת יושבת כמו ב"פרלמנט בגדאדי" וזה מוסיף וזה מעיר ומסיפור לסיפור כך עובר הזמן ...) ותוך כדי הפשפוש אני נזכר קונוטציונית בידיד יוצא לוב שכאשר שמע את המילה "סואלף" ,הוא אומר לי ש"סואלף" בערבית-לובית
      זה מחלפות השׂער של האישה ולשׂערות במחלפת חייבים להיות שרשים חזקים וזה הוכח כבר בשמשון הגיבור .
      (קטע שפרסמתי ב-6.08.2008)

      מחק
    2. זאת אומרת שהיה יום שהוקדש לסיפורים? או לשערות האישה? או לשערות בכלל?
      אורנה

      מחק
    3. שלום אורנה,
      וזאת הרגשתי מאז:
      הגברים עבדו ובזמן שלא עבדו ישבו בבתי-קפה עם מסבחה ושתו קפה טורקי מפינג'אן והנשים במשפחות המורחבות שגרו אחת ליד השני התאספו וריכלו ובזמנו כשהייתי קטן שמעתי הרבה סאוולף.
      שלמה שפירא

      מחק

תודה רבה!