שלמה שפירא
על קינוח וקינוחים
הקינוחים שהם המנות האחרונות בארוחות, הולכים ותופסים מקומות נכבדים בארוחותינו. הם כמעט הופכים למנות העיקריות בארוחותינו. מתכוני קינוחים עוברים כל פרופורציה וכל גבול בבחירת תזונתנו והשפים חוגגים העם חוגג והקלוריות חוגגות ואין אופק שיפסיק את "השׂובע הקינוחי".
צריך לזכור שהקינוח היה, למשל, פרי או מעט פרפרת או מעט רפרפת ולא תמיד נוצל בחיי היומיום והוגש באירועים.
קינוח הוא לא אוכל. הוא צריך להיות ב"מרחק מה מן הפה" כלומר לא כל-כך נגיש אל הפה.
היום, ערוצי התקשורת ובראשם הטלוויזיה חוגגים בקינוחים והפכו כמעט למצרך בסיסי.
השם הערבי לקינוח מבטא נכון מה מהותו: עד כמה שאני זוכר מן הסבתות שלי, לקינוח קראו "מאסח פים". כלומר משהו שאתה טועם לאחר הארוחה, כדי להיפטר או לנקות את שיירי האוכל בפה, במשהו בטעם עדין מן האוכל הבסיסי.
ומאותו שורש "מאסח" הערבי תמצא את המילה מיסאחה = מדידה, שטח, ואם יש ביטוי כמו "מאססאחה מאטר" = "מגב שמשה" אפשר לדעתי, ליצור גם ביטוי "מאססאחה פים".
המסקנה - צריך גם בקינוח מדידה ומרחק מן הפה ולמדוד צעדים לקראת הקינוח!
25.03.2016
על קינוח וקינוחים
הקינוחים שהם המנות האחרונות בארוחות, הולכים ותופסים מקומות נכבדים בארוחותינו. הם כמעט הופכים למנות העיקריות בארוחותינו. מתכוני קינוחים עוברים כל פרופורציה וכל גבול בבחירת תזונתנו והשפים חוגגים העם חוגג והקלוריות חוגגות ואין אופק שיפסיק את "השׂובע הקינוחי".
צריך לזכור שהקינוח היה, למשל, פרי או מעט פרפרת או מעט רפרפת ולא תמיד נוצל בחיי היומיום והוגש באירועים.
קינוח הוא לא אוכל. הוא צריך להיות ב"מרחק מה מן הפה" כלומר לא כל-כך נגיש אל הפה.
היום, ערוצי התקשורת ובראשם הטלוויזיה חוגגים בקינוחים והפכו כמעט למצרך בסיסי.
השם הערבי לקינוח מבטא נכון מה מהותו: עד כמה שאני זוכר מן הסבתות שלי, לקינוח קראו "מאסח פים". כלומר משהו שאתה טועם לאחר הארוחה, כדי להיפטר או לנקות את שיירי האוכל בפה, במשהו בטעם עדין מן האוכל הבסיסי.
ומאותו שורש "מאסח" הערבי תמצא את המילה מיסאחה = מדידה, שטח, ואם יש ביטוי כמו "מאססאחה מאטר" = "מגב שמשה" אפשר לדעתי, ליצור גם ביטוי "מאססאחה פים".
המסקנה - צריך גם בקינוח מדידה ומרחק מן הפה ולמדוד צעדים לקראת הקינוח!
25.03.2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!