שלמה שפירא
פינות נשגבות נעלמו ונעלמות
כמה חבל ש-הקיבוץ סוגר שעריו ביום ובלילה
והוא, הקיבוץ, לימד אותי לוותר על גדרות
פתח לי שערים של אור בלילה
וממנו למדתי שבית צריך שיהיה ירוק ורענן פתוח ומואר
ומה יעשה אזרח היום שעדיין נמצא בחומות שביו וגולתו
איך ידע לבנות לביתו סביבה בטוחה ירוקה פתוחה לצפור נפשו...
אני מפריז ואומר - ההתיישבות הקיבוצית היא שהקימה את מדינת ישראל ולמה סגרה וסוגרת שעריה?!
06.12.2009
פינות נשגבות נעלמו ונעלמות
כמה חבל ש-הקיבוץ סוגר שעריו ביום ובלילה
והוא, הקיבוץ, לימד אותי לוותר על גדרות
פתח לי שערים של אור בלילה
וממנו למדתי שבית צריך שיהיה ירוק ורענן פתוח ומואר
ומה יעשה אזרח היום שעדיין נמצא בחומות שביו וגולתו
איך ידע לבנות לביתו סביבה בטוחה ירוקה פתוחה לצפור נפשו...
אני מפריז ואומר - ההתיישבות הקיבוצית היא שהקימה את מדינת ישראל ולמה סגרה וסוגרת שעריה?!
06.12.2009
רחל ה. , 21:52 25/8/2010:
השבמחקיפה מאוד מה שכתבת אודות הקיבוץ. רבים במדינה שכחו זאת , או שאינם מעריכים די את תרומתו של הקיבוץ בבניין הארץ.
היום שערים וגדרות מקיפים את הקיבוץ בשל המציאות העגומה של גניבת רכוש ומעשי ביזה ע"י זרים.
שלמה שפירא
השבמחקכמה חבל שאיבדנו את "הקיבוץ" ואת תבונתו ואת הסתכלותו הפנימית בעצמו ובנו - באלה שלא היו ואינם קיבוצניקים. ידידה שלי חברת קיבוץ השומר הצעיר מן השרון, אמרה לי אתמול "הייתה ישיבת חברים בקיבוץ, כדי להקים "בית-כנסת" ארעי ליום כיפור. כי בקיבוץ אין בית כנסת ויש כאלה שרוצים לבקר בבית כנסת בימי חג. בימי החגים כשמתאפשרת תחבורה, ואם רוצים לבקר בבית כנסת, יש אפשרות לקחת מכונית ולהתפלל בבית כנסת בסביבה וביום כיפור אין.
מיד נזכרתי, במנחם דורמן, איש שהלך בילדותו לבית ספר יהודי ולמד ב"חדר" וב"ישיבה" אך יחד עם זאת גם כשהחליט ללכת להכשרה חקלאית עוד בחו"ל ולהגיע לישראל, התשתית היהודית הייתה נהירה לו היטב. אפשר לומר עליו ועל אנשים כמוהו שהיו "אנשי קצוות" בתודעתם החברתית, אך דבקו בזהותם היהודית.
"העולה לישראל" גם כשהיה "אפיקורס" או חילוני ביותר, בהגיעו לכאן לא היה צורך ל"הבינו יהודית" או ל"הכשירו יהודית", אלא "להכשירו חקלאית" "להכשירו חלוצית". התשתית היהודית זרמה בתוכו, למרות שהחליט שלא להתייחס לה.
הבאתי את מנחם דורמן כדוגמה (ויכולתי להביא דוגמאות של עוד רבים כמוהו ולהצביע עליהם גם כך),כי האיש הזה היה בין מייסדי "הוצאת הקיבוץ המאוחד" ותירגם את "המניפסט הקומוניסטי"ושקד על הוצאתם לאור של כתבים משל מרכס, הוא גם ביקש תפילת אל מלא רחמים על נשמתו וגם קדיש אחר מותו.
ושוב אדגיש - גם כשהקיבוץ היה חילוני, היהדות והמסורת פיעמו בתוכו ולא פעם דיברו בקיבוץ, למשל, על הקשר 'בין קיבוץ ויהדות', 'בין קיבוץ ומסורת' גם כשדיברו והדגישו 'בין קיבוץ וסוציאליזם'.
היום, אני כאדם מסורתי, במפגשים עם חברי קיבוץ צעירים בקיבוצים אחדים, הופתעתי עד כמה יהדות ומסורת לא נהירה להם או אין פתיחות להם, כאשר כן מצאתי ומוצא זאת אצל המבוגרים.
25.08.2019