שלמה שפירא
אנחנו בדור המטריות היפות "דפוקות השׂכל-ההגון" שלא עומדות ברוח ובגשם שמיד מתרסקות
עוד מטרייה מהיום להיום שקניתי, הייתה אמורה להפרֵשׂ כמצנח מעל ראשי
ומיד התרסקה כצפור שנמרטה.
מטריות היום כמו זבל שעושים מנהון אלאהון ומְהוֹן לְהוֹן - הרבה כסף לסוחר ואכזבה לנרטב מגשם-גבורה.
פעם - מטרייה הייתה עשׂויה כך, שעמדה גם בסופת-איתנים
כי בָּנו את שלדתהּ מפלדת אל-חלד עם חיזוקי כיפה
הידקו את בדהּ בקשרי זמנים של רצינות ואמנות-יד.
היום - המטריות סיניות פרומות-גב עם קפיץ-בלדר
וכמו בכל העולם, מזלזלים היום בעקר ולוקחים מכל הבא ליד
מזלזלים אפילו ב"חופה" ומחפשים אחת מציאה - קלת ראש ויפה, אבל גם צנוחה.
העִקּר לגלגל לקונה ולדורש בתרמית-עין עוד מטרייה או משהו דומה להּ, כמו חתול ערוף בשׂק
ובלית ברירה לרוץ חשׂוף-ראש בגשם הסוער, למשל, אל הבנק,
מישהו הגיב לאחר פרסום השיר (ב-2009),
השבמחקללא שם , 07:01 26/2/2009:
קפיטליזם או לא קפיטליזם?
שלמה שפירא
השבמחקבשנות החמישים-ששים המטריות היו יקרות ומטרייה טובה עלתה כמעט כמו יהלום, וכאשר התקלקלה, תקנו אותה במחיר כזה כמו ערך של עשר מטריות של היום. במעברה, מי ראה מטרייה מתנוססת בגשם? אין! לבשו מעילים שהתרטבו בגשם או מעילים פשוטים כמו מבד של אוהלים. אני זוכר שאת המטרייה הטובה ביותר שקניתי, זה היה בשנות הששים פלוס ועלתה לי לפחות, כ- 100 לירות של אז. כמובן, שתוקנה, לפחות פעמיים.
היום, בעידן של "לבש וזרוק", קונים עשר מטריות, גם בחמישים שקל, ולילדים הקטנים, מטריות בצבעים שונים לפי צבע הבגד. שמטרייה תתעופף ברוח? שתתעופף!