שלמה שפירא
ג'נוניות בפּארק הוליוודי - לעבור מסרט מג'נוני...ומה את עושה להתפייסות מזרח-תיכונית
לעבור מסרט מג'נוני-הרון-ראשידי לסרט הוליוודי:
ומה את עושה: עושׂה שרירים שוקייך
משבצת אבנים בְּחֵן גְּדָיֵי שדייך
כתפייך בית-שחי לְחִצִּים וקשתות
עינייך פגועות מְאֵלֶם מבטים
בתקשורת מדדדתך, שום מלה לא יוצאת מְדוּדָה מפי הבאר המשותף שרחש קודם סערת אהבה
אצבעות נרגזות נשלפות לאוויר ולופתות ברחמים טענות-שווא מגששות באפלה.
לאחר מכן ,
את מתעששת שוב וחוזרת להתפייסות מזרח ים-תיכונית הביתה.
31.03.2009
פרסמתי שנית ב- 2011, מאי 20, 12:06
התגובות שקבלתי אז:
השבמחקנווה, 31/3/2009, 09:28
השיר שלך גרם לי לחשוב על סליחה כמידה המיוחסת ל- קדוש ברוך הוא, שלוש עשרה המידות הינו מעין הפסגה של אמירה זו. אולם קצת הסתבכתי כי כשחזרתי למקור מצאתי המשכו של הפסוק "פוקד עוון" ונמצא שנותרתי עם השאלה הנצחית, ה- אכן סלחן הוא האלוקים?
מעניין - זה שמצאתי את עצמי נשאבת לעניין אחר, והוא - הסליחה הקשורה לחג הפסח - הקב"ה לא סלח לדור המדבר, גם המצרים, בסופו של דבר, נענשו ביד חזקה. מכאן הסקתי שיש גבולות לסליחה, אולם האמירה אינה בהכרח פסימית, שכן המשותף לשני המקרים הינו שהיו המון סליחות בדרך .
דור המדבר והמצרים קיבלו הזדמנויות רבות לשוב מדרכיהם הרעות, ורק כשהיה ברור שהסליחה אינה אמתית, נענשו. אני מסיקה - שבה ללמדנו הכתוב שמידת הסליחה היא הדרך הנכונה, לא על סמך מקרה
אחד ואף לא שניים או שלושה נחרוץ הדין, אולם היה וניראה כי הסליחה היא מהשפתיים אלי החוץ ואינה מלווה בשינוי אמתי, זכאים אנו להשתמש במידת הדין.
31.03.2009, 09:28
כאשר פרסמתי את השיר הזה ב- 31.03.2009, מישהי "תפסה טרמפ" על שיר זה - קראה
מחקלשמה - "נווה" והתחילה לכתוב תגובות - כאילו שהם היו רלוונטיים לשיר - אך, למעשה, זה היה לפני חג הפסח, וכל התגובות היו בנושא "הסליחה וחג הפסח". הייתי סבלני עמה והשתתפתי בדיאלוג, עד שמצאתי שדבריו חד-סטריים, ולא בוויכוח. ואז עניתי לה בזו הלשון, ובכדי להפסיק את הדיאלוג ,אחרת - הייתי מרגיש שאני תחת "חזרה בתשובה: עניתי לה:
"הומים מעי לך בבקשך ממני סליחה וכי על מה ירחם משורר על קוראו שאותו אוהב , ובמקרה הזה קוראו במעלות הבנה וחכמה, כי באמת פיך מדבר חכמות ורנניך הם שיר בכבודו ובעצמו , הוא מיוחד לך והוא תפילתך וחוזק ישועתך.
אין דבר העומד בפני קיום מצוות הישועה ואין דוחים נפש מפני נפש בשערי סליחה.
ולמען ההרגשה הטובה - אני סולח לך וידוע שאומרים לפני יום הכיפורים - מחול לך !
בבלוג החדש שלי, אני משתדל למנוע מקרים כאלה - כאשר התגובות יעברו דרך המייל שלי, וכל תגובה כלשהיא, תהיה אשר תהיה שקשורה לקטע, אפרסם.
השבמחקשלמה שפירא
בקיצור ולעניין:
השבמחקשלמה שפירא
הריקוד הפרפטומובילי של ההתפייסות
התפייסות מזרח ים-תיכונית בג'נוניות בפארק הוליוודי
נרקוד ונתפייס והכל יהיה בסדר במזרח התיכון ובעיקר במזרח הים התיכון
התפייסות מזרח ים-תיכונית בג'נאנה פארקית הוליוודית!
2011, מאי 20, 14:02
ה- טיוטה לשיר:
השבמחקאת באה מסרט מג'נוני-הרון-ראשידי
לסרט הוליוודי
פתאם את עושׂה שרירים שוקייך
משבצת אבנים בְּחֵן גְּדָיֵי שדייך
כתפייך בית-שחי לְחִצִּים וקשתות
עינייך פגועות מְאֵלֶם מבטים
בתקשורת-מדדדת לא יוצאת שום מלה מְדוּדָה אלייך מפי הבאר המשותף
שלא רחש אף-פעם סערת אהבה,
הרבה אצבעות נרגזות נשלפות לאויר
ואת לופתת ברחמים את טעני הטענות
והכל לשוא
מגששת באפלה גדולה חזרה הביתה...
ולאחר מכן , שוב את מנסה וחוזרת להתפייסות מזרח ים-תיכונית וחוזר חלילה.