שלמה שפירא: "גורדוניה - תנועת נוער עממית חלוצית"-(ציונית) / העורך :נתן רוטנשטרייך, אריה לבנון הוצאת ארכיון גורדוניה-מכבי הצעיר

שלמה שפירא

"גורדוניה - תנועת נוער עממית חלוצית"-(ציונית) 

העורך :נתן רוטנשטרייך, אריה לבנון

הוצאת ארכיון גורדוניה-מכבי הצעיר ע"ש פנחס לבון בחולדה (התנועה הקיבוצית המאוחדת), 1982

על תנועות נוער כללית-בכלל

על "מקורותיה של גורדוניה" (מאת פנחס לבון)

בגב הספר מובאים דברים מ-ש"י עגנון :..."מאחר שבאתי לבית החבורה אומר בו דבר. בית החבורה גורדוניה שמו של חדר...

 

על "מקורותיה של גורדוניה"

תנועתנו ינקה משלושה מקורות:

ראש וראשון-ערכי המוסר של תנועת הנוער הכללית והעברית. לא הכול קבלנו מן המוכן. העברנו תחת שבט הביקורת מושגים מקובלים ודעות מוסכמות. השתחררנו מכמה מהם, פיתחנו אחרים, גם הוספנו עליהם כאשר המציאות היהודית והציונית חייבה אותנו לכך...

המקור השני ממנו שאבנו את העיקרים בתפיסת עולמנו הוא א.ד.גורדון...

המקור השלישי - תנועת "הפועל הצעיר". מראשית ימיה הרגישה עצמה תנועתנו כחלק בלתי נפרד של הציונות ושל תנועת הפועלים בציונות...

 

על "תנועות הנוער הכלליות"

...כאשר נתקיימה תנועת הנוער באירופה כגורם עצמאי ויוצר ערכים-ניתן היה להבחין בארבעה טיפוסים עיקריים במערכות תנועות הנוער באירופה:

הטיפוס הראשון - טיפוס גרמני, שהתפתח במציאות של קפיטליזם עולה ומשגשג ודמוקרטיה נחשלת ויורדת, של יצירה תרבותית עשירה וחיי צבור אשר האוטוריטה משמשת להם עקרון יסודי...ושאיפתה הייתה לממש שלושה ערכי יסוד בתפיסתה: ערך האדם, ערך החינוך וערך העדה...

לטיפוס הראשון התווספה הרחבה- להקיף גם תופעות-חיים לאומיים וסוציאליים. כך הפך הטיפוס הראשון מעין מעבדה לניתוח החיים האנושיים ותופעותיהם וכל הועמד בסימן שאלה: המשפחה, בית-הספר, החברה, הלאום, המדינה, הכול נותח ופורק לאברים , גם ערכי האדם, החינוך והעדה...

הטיפוס השני -תנועת נוער אצל עמים משועבדים-בהם מתאחדים צרכי החיים של הנוער וצרכי האומה לקו מלחמה הרמוני ואין כאן תהום בין הנוער לציבור כמו בטיפוס הראשון...

הטיפוס השלישי-הוא האנגלו-סכסי. שם יסודות החיים חזקים ומוצקים ונראה כאילו עתידים הם לעמוד לעולם וכך השאירו שטח מוגבל מאד להגדרתו העצמית של הנוער.

הטיפוס הרביעי-תנועת הנוער העברית. טיפוס מיוחד ועצמאי במקורו ובשורשיו ולמרות שמשברים פקדו אותו הוא הגיע להכרת עצמאותו ויחידותו...אין ספק כי תנועת הנוער העברית, לפי מהותה ומגמתה, קרובה יותר לטיפוס של תנועת נוער המצוי אצל עמים משועבדים ולטיפוס האנגלו-סכסי מאשר לטיפוס הגרמני...