שלמה שפירא: משה שחל על אמו - דוגמא לאימא בגדדית - "לא אוכלים אבל לומדים"

שלמה שפירא 

משה שחל על אמו - על דוגמא לאימא בגדדית

מבט אחר / הדה בושס / 19/6/1984

בשנת 1984 היה יו"ר סיעת המערך בכנסת

 

"...הוא בן למשפחה מרובת-ילדים שעלתה ארצה מבגדד בשנות ה-50 הנודעות לשמצה. חמש שנים חי עם משפחתו במעברה, בשני אוהלים הודיים. הוא אינו מרבה בדברים על הניגוד המשווע בין החיים בבית אמיד בבגדד לבין החיים במעברה, ובכל זאת "היינו משפחה ציונית", הוא מספר. "וכילד אני זוכר איך עמדתי מאחורי הדלת והאזנתי לשיחות חשאיות עם אנשי 'השורה' שהגיעו לעיראק. חיינו על מיתוסים של ארץ ישראל. האמנו בתום לב, שבישראל הכול מושלם ומתוכנן, והחברה בישראל מצפה לבואנו. וביום אחד התהפך הכול מן הקצה אל הקצה. משום כך קשה להסביר ולתאר את ההלם, ובעקבותיו את הבושה הנוראה. אבל אצלנו במשפחה, זה לא יצר רגשות מרירות ואנטגוניזם והכל תודות לאימא.

שחל מתאר אותה כאשה חזקה שסביבה התקבצה כל המשפחה הגדולה, והיא הייתה הקובעת היחידה. אמו, החיה עד היום הזה בשיכון באשקלון, ומסרבת לעזוב, היא הדמות הנערצת עליו. "אנחנו חבים לה חוב של כבוד, שאי אפשר לפרוע אותו. היא בחכמת החיים שלה, נטעה בנו את התחושה שחייבים ללמוד, לא אוכלים אבל לומדים". כך סבלו ההורים בשקט ובכבוד ללא טענות ומענות, והילדים המשיכו כולם בלימודיהם ועשו חיל. 

 

 

על משה שחל מן הויקיפדיה:

"

משה שחל (נולד ב-20 במאי 1934) הוא פעיל ציבור ועורך דין ישראלי, בעבר חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

משה שחל נולד בבגדאד שבעיראק, ובשנת 1950 עלה לישראל. את השכלתו רכש באוניברסיטת חיפה, שם למד כלכלה ומדעי המדינה, ובאוניברסיטת תל אביב, שם למד משפטים. לאחר לימודיו הוסמך כעורך דין.

החל משנת 1958, כאשר היה בן 24, נרשם כחבר במועצת פועלי חיפה, ובהיותו בן 27 בלבד נבחר כחבר מועצת עיריית חיפה, תפקיד שבו כיהן 4 שנים.

בשנת 1971 החליף את מקומו של חבר הכנסת מרדכי עופר בכנסת ה-7 לאחר פטירתו של עופר. מאז המשיך שחל לכהן בכנסת בתפקידים שונים עד לפרישתו מהכנסת ה-14 בשנת 1998 לאחר 27 שנות פעילות בבית המחוקקים.

בשנת 1984 מונה שחל לשר האנרגיה והתשתית, תפקיד שבו כיהן ברציפות במשך 6 שנים, עד 1990. בשנת 1992, לאחר בחירתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה, מונה שחל לשר התקשורת, לשר המשטרה וחזר לתפקידו כשר האנרגיה והתשתית. לאחר כשנה, נפרד שחל ממשרד התקשורת שהועבר לשולמית אלוני. עם כינון הממשלה ה-26 לאחר רצח רבין, נשאר שחל עם תיק המשטרה, ששינה את שמו והורחב למשרד לביטחון פנים, תפקיד בו נשאר עד סיום הקדנציה ב-1996.

במשך השנים נחשב למקורבו של שמעון פרס, ולאחר פרישתו מן הכנסת, המשיך להיות פעיל במפלגת העבודה וחזר לעבודתו כעורך דין בן השאר גם כמייצג של החברה לישראל בבעלות האחים עופר וכן במרכז פרס לשלום.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-117 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.  "

31.10.2011