שלמה שפירא: אמנים במושבה 7-9/04/2011 בפרדס חנה-כרכור / החלטתי לגאול חנוכייה של שושי דישון בקנייתה

אמנים במושבה 7-9/04/2011 בפרדס חנה-כרכור

כמעט ואין ציון רחובות בכל המושבה

על שלושה אמנים מן הפסטיבל הזה:

יהודה שץ

שושי דישון

יוסף הולר

 

 

ביום ששי בקרתי בפסטיבל האמנים. מה שהוסיף לפסטיבל האווירה הכפרית האביבית שמסביב ומה שהחסיר הקושי במציאת האמנים  כי כמעט ואין שילוט רחובות במושבה, למרות שבתכנייה הנאה ישנה מפה עם שילוט רחובות מדויק לכל בית יוצר.

 

96 אמנים הציגו את עבודותיהם בבתיהם או בבתי חבריהם בנושאים כמו:

מרחב מחייה, קדרות ופיסול, עיצוב המוצר, עיצוב אופנה ואקסוסוריס, צורפות ותכשיטנות, אמנות שימושית-זכוכית, אמנות שימושית-ציור, אמנות שימושית-חפצי נוי, אמנות שימושית-עץ.

ועד האמנים שהפיק ועיצב את האירוע: שמוליק בכר, גלית ויס, ג'אנה שימונוב בעזרת יח"צ אסף קוטין ו"עמית פרסומים".

 

יהודה שץ

בוגר "בצלאל" ו"מכון אבני". רוב עבודותיו בשמן על בד. יהודה שץ הוא צייר וסופר. ספרו "עלילות בני מגדיאל" על הווי ילדי הכפר בשנות הארבעים-חמישים של המאה שעברה. כצייר הוא הציג את עבודותיו בתערוכות רבות בארץ וגם בחו"ל משנת 1987 עד היום. ציוריו עוסקים בנושאים שונים, הצבעוניות הציורית בתמונותיו חוגגת מאד, בכמה מתמונותיו עיצוב הדמויות והתכנים מובע על ידי "פס-ייצור" של אותיות(הרבה אותיות), מה שמקשר ציור וכתיבה יחדיו.

בחלק מציוריו ניכרת זרימה "תת-מיקרוסקופית" צבעונית הדורה על בד.

 

שושי דישון

בוגרת בחינוך ואמנות והיא מורה לאמנות וגם גננת. הציגה את עבודותיה בתערוכות בארץ. היא קדרת ופסלת שעובדת עם סוגי חמר שונים ומשאירה במרבית המקרים את החמר חשוף וכך מוצאים את גווני האפור השחור הלבן החום, וצבע האדמה בעבודותיה. אצלה מצאתי שימוש בג'ארות כבסיס לפסליה. כמעט רוב עבודותיה שימושיות ופיסוליות בהשראת תרבויות קדומות, למשל מהשפעת מסורות אינדיאניים. שילוב הים וסביבתו מורגש בעבודותיה.

לא מצאתי בין עשרות מוצגיה שום עבודה לא אסטטית. עבודותיה מלוטשות ו"מרוטשות כמו אצל צלם מוכשר וטוב". ממש נהניתי מעבודותיה ויצאתי ממנה עם הנאת-ערך מוספת.

ולמרות זאת שאלתיה, איך לא מצאתי שום דבר יהודי-ישראלי בעשרות מוצגי עבודותיה? ואכן היא הייתה מודעת לכך. ובכל זאת, ניגשה לחדר סמוך ושלפה חנוכייה מוסתרת ממדף של זווית שכיירה ועיצבה בהשפעת חנוכייה משפחתית שנטמנה באדמה בזמן השואה ונמצאה לאחר השואה ללא שמאש והיא מדגם החנוכיות שהיו בבתי יהודים באמסטרדם. אני החלטתי לגאול את החנוכייה הזאת בקנייתה. 

 

יוסף הולר

צייר שציוריו נוף וטבע ייחודיים. מצייר בסגנון נאיבי אופטימי ריאליסטי. הצבעים אקריליים על בד קנבס.

כמה נעים היה שסיימתי את המסע הפסטיבלי הזה בצייר הזה. אצלו הכול ברור מול עיניך, מה שמביא מנוחה ומרגוע וכוח לחזור לשגרת ההמשך. התרשמתי מעבודותיו כי מצאתי צייר שחי בגן עדן מסודר וכל ערך או דבר מקוטלג בסביבה משלו ואנו שחיים היום בהרבה אי-סדר מעריכים דווקא את הסדר בתמונותיו, למרות שיהיו כאלה שיצביעו על משהו קיטשי בעבודותיו. אני אהבתי את עבודותיו. הצבעוניות מיוחדת, הטכניקה מיוחדת, הסגנון מיוחד, הנאיביות באקזוטיות מיוחדת ודווקא מאי הערבוב בפרטים של הציור/התמונה מתקבל ערבוב נעים והשלמה בעיני המסתכל.

 

בברכת המשך יצירה פורייה לכל היוצרים המשתתפים בפסטיבל הזה!