יום שבת, 6 בפברואר 2021

שלמה שפירא: "בגדד אתמול" ל- ששון סומך - נוסטלגיה אינטראקצית "חדשנית"

שלמה שפירא


"בגדד אתמול" ל- ששון סומך - נוסטלגיה אינטראקצית "חדשנית"

 

קראתי את ספרו של ששון סומך "בגדד אתמול" ואין אני בא לסקור את תוכנו , היו רבים שעשו זאת, רק להעיר הערות שישפכו יותר אור על הספר. אני בטוח שסומך לא היה כותב את הספר בצעירותו או בבגרותו וגיל השבעים התאים לכך. הספר מוגדר כספר "אוטוביוגרפי" ופורסם בעברית ותורגם לעוד מספר שפות . יש הטוענים שהספר התמקד בשכבת אוכלוסייה – במעמד הבינוני גבוה , אבל טענה זו לא חשובה לעצם כתיבת הספר . זהו ספר זיכרונות אישיים ,מעולה, שובה לב,  

                           

                  יש כאן תפיסת עולם "סומך-ית" שמטרתה               

      לעצב הסתכלות משפחתית-קהילתית-חברתית-סוציולוגית

 

חוקרים ויוצרים כמוהו אינם כותבים מנקודת ראות נוסטלגית. ששון סומך לא קרא לספר "ספר על יהודי באב-אשרקי בבגדד" אלא ספר על יהודי עיראק בבגדד. הרבה מאד פעמים שמעתי את סומך  מרצה ומדבר והרבה פעמים אני שומע מפיו "הרשיתי לעצמי" או "אני מרשה לעצמי", כי לפני שסומך אומר או כותב ,הוא שוקל את מילותיו ואמירותיו בקפידה רבה ב- "בתי הקטנה". אצלו כל דבר "שאלה של מהות" ולא רק "שאלה של לבוש" . הדינמיקה והאינטראקציה חשובות אצלו מאד . הרבה פעמים שמעתי את סומך אומר בראשית דבריו כך: " ... יש כאלה הקושרים לעבר, ואני רוצה לקשור להווה ולעתיד". 

הוכחה לכך מצאתי אצלי בתיעוד אישי :

 

בסוף שנת 1987 סיימתי להכין את טיוטת ספרי "אררט" ובאתי לסומך ובקשתי שיקרא אותו וכעבור מספר ימים נפגשתי עמו בחדר עבודתו באוניברסיטת תל-אביב , ואומר לי קראתי את מה שמסרת לי ואני מציע לך להגיש את החומר להוצאת "הקיבוץ המאוחד" והוא שולף עט ונייר וכותב:

 

10/1/1988

לכ' הוצאת הקיבוץ המאוחד ת"א

שלום רב ,

עיינתי בקובץ שיריו המתוכנן של מר שלמה שפירא , והריני ממליץ בלב שלם על הוצאתו לאור. שיריו של שלמה טובים ומביאים אתם ייחוד אישי וחוויה המעוגנת בשורשיו הבגדאדיים, וכן התבגרותו בא"י. אשמח לראות את הספר "אררט" בהוצאתכם .                                                                        חתימה-                                                                     ש.    סומך


הבאתי את ההמלצה משתי סיבות :

האחת -

לפני הוצאת ספרי אררט לאור, כל השירים בספר פורסמו בבמות ספרותיות וכל פרסום של שיר הייתי שולח לסומך. סומך הכיר את השירים ובכל זאת לקח לו יותר משבוע לעיין בטיוטה ורק אז הרשה לעצמו לכתוב את אשר כתב,

השנייה – תמצאו כאן את קשירת העבר עם ההווה והעתיד .

השלישית – כמה אהב ואוהב סומך את "ה"חדשנות" ואת ה"חדשנים"!

 

תמיד הרגשתי שרוצה לומר לי "אל תקפא על שמרייך, המשך הלאה ונסה עוד את כוחך".

                

לתת את פרס "אמת" (2008) לסומך ומיד!

               

לתת פרס לאיש הנכון בזמן הנכון ולמטרה הנכונה!


סומך - איןכמוהו בגישות פלוריסטיות-סמביונטיות להביא לנו "אוצרות" טובים חבויים וגם גלויים חדשניים.                

    אצלו "אין מסיבה למסיבה" אלא יש "מסיבה טובה למסיבה" .

 

בכינוס אחד מכינוסיה של ח"כ לשעבר , נוזהת קצב, שמעתי מישהו אומר לשני "אני מספר לך עכשיו בדיוק כמו שהיה בבגדד" וכוונתו לדברים שהתרחשו לפני כשבעים שנה בבגדד.

סומך יספר כשבדבריו יהיה משהו עם קשר לעבר עם ובהקשר ובהשלכה להווה ולעתיד.

אולי זה סוג של סינון!?

במודע - מוסיף סומך את המילה "אתמול" לשם ספרו - מילה שמדגישה ורומזת על ההווה והעתיד. ללכת הנה והנה זאת מעלה של חוקר טוב ויוצר טוב .


16.08.2008

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!