שלמה שפירא
1976 - על האוכלוסייה בגדה והתפרעויות בה לאור התמוטטות המערך הצבאי של הארגונים הפלסטינים בלבנון
תגובת האוכלוסייה בגדה בקיץ 76 לאור ההתפתחויות בלבנון (התמוטטות המערך הצבאי של הארגונים הפלסטינים בלבנון עקב התערבותה של סוריה בלבנון)
על האוכלוסייה בגדה והסורים:
אפיקי עוינות מצד האוכלוסייה בגדה כלפי צעדיה של סוריה וזאת מתוך חשש וחרדה לגורל הפלסטינים בלבנון. העיתונות הראדיקלית במזרח ירושלים הבליטה את "בוגדנותה" של סוריה והציגה את צעדיה בלבנון כהמשך ל"מדיניות פשיטת הרגל שהחלה עוד בהסדרי הבינים". כן נטען כי אירועי לבנון מדגימים את מידת האנוכיות המאפיינת את יחסן של מדינות ערב לבעיה הפלסטינית. כאשר הגיעה שעת העשייה בפועל, העדיפה סוריה את אינטרסיה האנוכיים, וכך הוכיחה את ריקנות הצהרותיה בדבר תמיכה אידיאולוגית ותיאורטית בעם הפלסטיני.
על האוכלוסייה בגדה והתפרעויות:
תושבי הגדה למדו, כפי שהסביר ביוני בראיון עיתונאי ט'אפר אל-מצרי, ראש לשכת המסחר בשכם וסגן ראש העיר, כי ההתפרעויות הן האמצעי הטוב ביותר לעורר את תשומת הלב של דעת הקהל הלאומית להתנגדות תושבי השטחים לכיבוש. חבר אחד במועצת העיר שכם, ד"ר חאתם אבו ע'זאלה הסביר באותו ראיון, כי הרגיעה היא זמנית: "אנו זקוקים לזמן כדי לנשום, אנו מפתחים דרכים חדשות ללחום בכיבוש...בקרוב נצא לרחובות, אנו מפתחים שיטות להבריח מזון מהכפרים ולשמור קשר עם העולם החיצון כאשר חיילים מנתקים את קווי הטלפון".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!