"היש חדש בעולם הנוצרי?", מאת: ד"ר יהושע רש
מתוך הסדרה: דת, מדינה וחברה / חוברת מס. 5
המדרשה למחשבה סוציאליסטית, האגודה לחקר מארכס והסוציאליזם, ספטמבר 1988
"על המשמר", 3/7/1988
האפיפיור יוחנן-פאולס השני חילק שבחים לפרסטרויקה של גורבצ'וב. "הפרסטרויקה עולה בקנה מידה עם הדמוקרטיה החברתית בכנסיה הקאתולית", - אמר בראיון בוותיקן לחמישה עיתונאים מברה"מ, ובהם ויקטור נוביקוף, ראש איגוד העיתונאים של ברה"מ.
האם יש חדש בעולם הקאתולי? יש.
מיד נשאלת שאלה משלימה: 'האם זה טוב ליהודים?'
יש חדש. אבל גוברת והולכת מגמה שמרנית...
'הסוגיה היהודית' מעוררת לפחות שתי תגובות, מנוגדות לחלוטין.
אומרת הראשונה: "חבל מאד שנתבדו תקוות שפרחו עם עליית קארול וויטילה למעמד של אפיפיור פולני. חשבנו שלקחי העבר יהיו כל העת קרובים לליבו, ושהוא יצעד בעקבות קודמו יוחנן ה-23 ואף של פאולוס ה-6, ויפלס עוד נתיבות הבנה בין הכנסייה הקתולית והעולם היהודי לזרמיו...והזכירו לנו שיש לכל היותר (ולא תמיד!) שינוי בנימה, בהתנהגות, ב'רושם החיצוני' , אולי רק למטרות תקשורתיות, ואילו במישור המהותי עולם הוותיקן כמנהגו נוהג...
ואומרת השנייה: "מי שתלה תקוות ב"תזוזות פרוגרסיסטיות" של הממסד הוותיקני הטעה את עצמו ואת הזולת...והמסקנה מגישה זו היא דווקא חיובית: אנו היהודים יודעים ש"זה מה שיש", נשתחרר אפוא מאשליות ונדע שאין מרפא ליריבות כל-כך קיומית. ראיה נכוחה תחשל אותנו, - וגם זו לטובה..."
ועוד נשמעת 'גרסה יהודית': הבה נתאר לעצמנו לשעה קלה שהנהגת הכנסייה הקאתולית הייתה נענית לכל ציפיותינו (קובעת שוויון-ערך ליהדות ולנצרות, מכירה באופן רשמי במדינת ישראל, וכו'), - כיצד היינו מקבלים תפנית 'מיוחלת' זו? משל למה הדבר דומה?
אם בשבוע או בחודש הבא יצהירו כל שכנינו הערביים קבל עם ועדה שהם מכירים במדינת ישראל (הציונות, המקבצת גלויות וכו') כתביעתם של מדינאינו, האומנם אנו 'מוכנים' לכך?
בורגיבה החכם-והערום הציע כדבר הזה בזמנו ו'בישר' שישראל לא תעמוד לאורך-ימים ב'מיבחן של דו-קיום בשלום עם ארצות ערב' ו'טוב'(?) שהמלצתו נדחתה דווקא על-ידי כל עמיתיו שעויינתם תרמה לא-מעט לליכוד העם היהודי בארצו. אם נישאר 'בטרם עת' בלי אויבים או ללא ממעיטי דמותנו, תהיה לנו בעיה שאין להקל בה ראש...
27.03.2014
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!