אבל הוא, האם יכול להיות מה שהוא בלי משורריו...
"התבונה" מאת: ואסקו פראטוליני בהוצאת עם עובד/ספריה לעם, 1977
תירגם מאיטלקית גאיו שילוני
בפתח הספר מובא דאנטה על התשוקה והתבונה:
"ובשעה שפקדוני זכרונות...על פי סדר קורות הזמן
שעבר, החל לבבי להתחרט בכאב על התשוקה שהרשה לה
בשפלות כה רבה כי תשתלט עליו ימים-כמה, כנגד התמדת
התבונה".
דאנטה אליגירי
"החיים החדשים" פרק 39
כל המשוררים שלו, מה הצליחו ללמד אותו, בכלל? הם היו אנשים שכל חייהם עמדו בסימנו של רעיון נשגב. הם היו חיילים ושחקני-בימה, דיפלומטים ואנשי מיליציה, איכרים ומהנדסים. האהובים עליו ביותר היו לורקה ומאיקובסקי. הם ידעו את התעלות הנפש ואת הכאב, הם שוררו על הדם ועל הורד, על גורדי-השחקים ועל עצי-הזית, על הכרך ועל הים, על המכונות, על הלִבנֶה ועל הקמה שנקצרה. הם נרצחו או רצחו אחרים. אבל הוא, האם יכול להיות מה שהוא בלי משורריו? הם היו עשויים אבן-צור וחומר יצוק, היו שקופים וקשים כפלדה המחושלת. אהבת-האדם שרפה אותם. ככל אדם שהתמדתו הייתה לסיבת חייו, נשאו על שכמם את ייסוריה ואת גמגומי טירופה של התמדה זו ואת סתירותיה המעַוותות אמת וצדק, את שחיתויותיה הסוחפות את התמימות. וגם את אגדותיה הכולאות את החירות. הם התמוטטו תחת נטל העולם, אחרי שדחפו אותו כדי צעד אחד לעבר גאולתו...
זאת חברה שלא תיתכן בה שום הצלחה חמרית שאינה קשורה בשחיתות
"אילו ויתרנו על כמה דברים",...שמא היו כל חיי לא רק שונים ממה שהם היום
כרית-המגן של הבורגנות
אפודת-המגן של השיטה הדמוקרטית
זכויות-היתר המועברות בירושה
זכויות-היתר של היזמה הפרטית
קטע מעמוד 87 מספרו של ואסקו פראטוליני "התבונה", עם עובד, 1977, תירגם מאיטלקית: גאיו שילוני
14.07.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!