שלמה שפירא
על השלום בינינו לבין הערבים
יחסו של דוד בן גוריון לעצמאות עם ישראל בארצו צמח ממציאות לאומית-נבואית.
יחסו של משה שרת לעצמאות עם ישראל בארצו צמח ממציאות בינלאומית-מעשית.
משה שרת נסה למחוק ממגילת העצמאות את הקשר לדמוקרטיה וליהדות, בן גוריון, בזמנו, נלחם ומילא אותה מחדש ובמגילת העצמאות – מקומו של התנ"ך קיים בהצדקות להקמת המדינה היהודית לאור "חזונם של נביאי ישראל".
בן גוריון עוד לפני קום המדינה ראה בתנ"ך - " התנ"ך הוא המנדט של הציונות ". בן גוריון דבק בתנ"ך לאורך כל חייו וחוגי תנ"ך חגגו אצלו. וכאשר דוד בן-גוריון חזר לראשות הממשלה ב-1955, נשאר משה שרת שר החוץ בממשלתו. בתקופה זו החמירו חילוקי הדעות בין משה שרת המתון ובין בן גוריון הקיצוני ביחסו לערבים.
יוצאי המזרח בישראל בתפיסתם המשיחית לפני עלייתם ארצה העריכו שווה בשווה את שני האישים, אך נטו בלבם לתפיסתו של דוד בן גוריון מאשר למשה שרת. גם היום, רוב יוצאי המזרח לא שינו תפיסתם. הוויכוח הזה ממשיך את המאבק הזה גם היום ובמלוא עוזו. יוצאי המזרח מבקשים שלום עם הערבים בתנאיו של דוד בן גוריון.
19.01.2021
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!