שלמה שפירא
הצעד הראשון להתיישבות
מקום נאה אישה נאה
חולצת כתפיה מכיתור כאבה
מתחלצת בראשי לסחוב דאגותיה
דווקא אז מתלבבת בי דמותה
עוקב אחרי ערנותה
מוצא דגש חן בחיוכה
תוהה איך עדיין לא פגשו העיניים בה
מדמיין ללכת שבי אחרי החתמתה...
יש רגעים בין הזמנים
אחרי שנות עבודה בקניית קיומך הבסיסי
אדם מנסה לכבוש כדי לרכוש רגעים של חסד
רגעים יפים לקרבה עמוקה בהזיה לא מוסברת
מתוכך לתוכך התלהבות רבה
פתאום אתה מגלה מי אתה, מה אתה
מי האישה שבקשת בלבך שתשב לצדך
שהשאירה הרהורים בלבך
התעזוב אותך בחותם של געגוע
או תהיה מוכנה ומזומנה לתת סיכוי ממשות לידידות.
12.04.2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!