שלמה שפירא
הערה אל אדר' אסנת רוזן-קרמר - כשהביאה בהרצאתה תמונה של אישה אתיופית ממוספרת על היד
אדר' אסנת רוזן-קרמר נתנה בכנס מותר 17 (12.2.08-13.2.08 ) בפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל-אביב הרצאה טובה ומאלפת ומעניינת בנושא :פענוח חזיתות (בבניין) כחזית בין תרבויות ובין קבע לארעיות.
אינני ניכנס לתוכן ההרצאה, אבל אפרוש בפניכם הגיג אחד מהרצאתה.
בטענותיה בהרצאתה של הדוברת שהיא אקדמאית ותיקה שמומחית בתרבות חזותית ובקיאה בשיח של מטפורות אורבניות הנושאות לפעמים גם משמעות חברתית ומודעת להיבטים נופיים שגם האדם מהווה חלק מהם וגם מודעת לזהות קולקטיבית של מקום ושל אדם, הביאה תמונה של אישה אתיופית ממוספרת במספר כשהמספור נעשה על ידי "הסוכנות היהודית באתיופיה", כנציגת האדם בהרצאתה בזמן הקבלתה בין אדם ובית.
בין השאר, דברה על אדם ובית והקבלתם ועל אדם שלוקח את סביבתו הלאה עמו. במקרה הזה הובא האדם בצורת אישה ממוספרת! היא טענה בהרצאתה שיש קבוצה בארץ שמזהה עצמה בדגלים. במקרה הזה - קבוצה העולים אף פעם לא זיהתה עצמה במספרים על זרוע יד, לא בישראל ולא בזמן שהיו באתיופיה. נציגי הסוכנות הם שחשבו כך לזהות את האדם (נראה איום ונשמע קוריוז!).
זאת טעות טעות שהשכל הישר דוחה אותה בשאט נפש וצריך להודות שנעשתה שגיאה, אז למה צריך להנציחה כדרך אגב בהרצאה אקדמאית בדמות נציגת האדם ובמקרה הספציפי הזה - האתיופי - אם אדייק האתיופית. היה אפשר למצוא תמונה אחרת לא מזעזעת - בלי המספר על היד. בהרצאתה שנושאה, בין השאר, האדם כנוף מקומו, הבאת התמונה אינה נכונה ומקוממת.
מה שקומם אותי עוד יותר, כאשר קמתי וטענתי זאת, משום מה זכיתי בהרמת גבות והיה צריך פירוש רש"י לכך וגם אז לא נרמזה המרצה.
14.02.2008
השבמחק:Potter , 19:12 3/3/2008:
There was no number on the woman’s arm, but a "congress-tag" on a white traditional shawl covering her shoulders. The lecturer presented the NOTION OF BEING CARRIED AWAY (homeland) as ONE of the chosen ones. Nevertheless, she critically quoted, in this context, the famous passage from Jeremiah: "as the clay in the potter’s hand". No picture could be better!
ShapiRa’s ESCAPE FROM FACING reality is part of the phenomenon demonstrated in this instructive lecture: Old-timers who didn’t want to see Ethiopians in FRONT of their eyes demanded from the authorities NOT TO BRING THEM to their neighborhood in the first place! When the newcomers did settle there, these "humans" just FLIED OUT, protesting in the name of (real estate) VALUES, blaming everyone for HAVING TO FACE what/who THEY DON’T WANT, thus insensitively distorting and damaging any absorption effort. Quite amazing!
Although the view is in the eyes of the beholder, ShapiR
שלמה שפירא , 12:19 4/3/2008:
מחקושוב אני שואל מתוך סקרנות,אם זה היה כנס או כינוס עולים בזמן עלייתם ארצה ובדיוק באיזה כנס או כינוס צולמה התמונה?
תודה מראש.
shlomo shapira , 12:43 4/3/2008:
And again, I repeat my question out of curiosity: "was it a conference or a gathering of new immigrants at the time of their arrival in Israel and exactly at what conference or gathering was the picture photographed
?
Thank you
.
מחקPotter , 19:18 3/3/2008:
Although the view is in the eyes of the beholder, ShapiRa’s racist hinting in this case is disturbed and condemned.
shlomoshapira , 09:59 4/3/2008:
השבמחקTo: Potter
I can see that you believe in the approach “attack is the best form of defense”.
From the distance where I was sitting in the lecture, I could not distinguish that the woman had a “congress-tag” on her shawl. It looked to me like a number on her arm which raised associations which do not give me peace of mind. Those sitting near me understood the question that I posed to the lecturer, apparently they also saw it as a number of her arm. The lecturer apparently did not understand my question and did not respond to it. Had she understood and responded, this whole issue would not have been raised.
To assume that I am a racist or have racist leanings or belong to a group that has such leanings is a mistake. Those who know me can testify to the fact that I am not in that category at all.
דפנה בלאו., 15:51, 15/2/2008
מחקהתגובה שלך מעידה על רגישות, שהייתה חסרה לנציגי הסוכנות, וגם לגברת הנכבדה, שרק הרימה גבה. כי היום, כבר אסור להודות בטעות. עדיף, כנראה, להישאר אטומים ובלבד שלא להודות בטעות. אויה לנו, שאלה המרצים הנכבדים שבקרבנו. מזלנו, שנשארו משוררים, ושהם גם שומעים הרצאות, ושהם, עדיין, מעירים, למרות הרמת הגבה.
צל"ש
ההערה שלך בעניין המספר על היד, כל כך במקומה וגם בעוצמתה. קשה להעלות על הדעת, רעיון כזה בשמה של הסוכנות היהודית.
השבמחקעדנה שפירא