שלמה שפירא
קבלתי היום מתנה מנכדי "יאיר" מתנה - "חלת דבש / generation BEE /
raw honeycomb /
ונזכרתי בסקירתי מ- 7.1.1987 לספרו "נעים עריידי" - "חזרתי אל הכפר" –
ספר כתוב בעברית רהוטה עם תחכום אלגנטי כאשר המשורר נמצא ב- "מציאות של גלים, אהבה מיוחדת וסבוכה, בהמנון ההישרדות הגדולה". אז - ראיתי ב- "עריידי" יוצר-פז לכולנו שהרי לפנינו יוצר שידע
ויודע לינוק משלושה עולמות, משלוש תרבויות – דרוזית , ערבית ועברית
והגיש לנו על מגש של כסף ייחוד והכללה גם יחד .
הכתיבה "מערבית" ובשירתו מחאה מזרחית בצורה החריפה ביותר. הוא יכול לשמש
דוגמא של משורר המכיר היטב את דפוסי החיים ,דפוסי החשיבה, המנטליות , המירקם הסוציו-פוליטי והפוליטי ועוד שחי את שני צדי המתרס...
נזכרתי בו היום כי קבלתי היום מתנה - חלת דבש (יערה) ישר מהכוורת בצורתה הטבעית- גולמית.
והמשורר הזה שבקיא בטבע מתגלה בספרו כנער פרפר משוטט בגווני צבעי דבש שונים...השוני בצבעי דבש שונים תלוי מאין ומאיזה צמח שפורח, הדבורים ינקו את הדבש .
והיתה לי דילמה - כי נאמר לי שיכולים לאכול את החלה עם הדבש.
הדבר היה תמוה בעיני, כי מי אוכל "דונג" של חלת דבש? זה יתכן אם וכאשר בהנדסה גנטית יצרו חלות דבש מחומר שניתן לאוכלו עם הדבש. מה שנמכר הוא לטעום דבש בדרך שלא הכרתם - לועסים את החלה כמו מסטיק עד שנגמר הדבש מתוכה,
והבנתי שלא מומלץ לילדים קטנים מפאת סכנת חנק. יש שמנסים להכין "סוכריית חלת דבש" - גם אותן לא מומלץ לתת לילדים
...תלוי מאיזה צמח הפרפרים ניזונים או לעניין כתבה זו - הדבורים יונקים להביא דבש לחלת הדבש כאשר הדבש מעורבב באבקה מפרחי הצמחים...
השבמחקהערה זו מ- שלמה שפירא ( משורר)
מחק