שלמה שפירא
"אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי"
בעיראק, כשהייתי קטן שיחקנו מחבואים
נשענו על קיר ושאלנו : "אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי" .
וזאת לפני שחברת "ווא ווי" הסינית נוסדה לציוד תקשורת: טלפונים חכמים ולפתרונות אבטחת מידע.
עיראק שפעה לא רק בשאלות, גם ב- "וורדים"
הוי! כמה הנשים אהבו ורדים ו- ורדים עם ניצנים, אפילו הכינו משקה "מי-ורדים"
מה לעשות:- גם "בנות- וורדאן" (תיקנים) הסתובבו בחצרות ובפינות חשוכות.
לארץ ישראל הגעתי כשהייתי ילד וכבר אחי "שמואל" גוייס לצבא ואני במעברת "פרדס-חנה"
חיכיתי לו בתחנת האוטובוס היחידה כמה ימי שישי - אולי לא יידע שאנחנו בפרדס חנה ואיפה אוהל ביתנו.
גם כשהייתי נער, גם במעברה - נמשכתי לנערות יפות כל-כך שהשיר "הוי חבל/ חבל חבל/ חבל שגם אני אינני כד"
כד/כדים היו בשפע בעיראק וכאן בשנת 1951/1952 שיר זה נקלט בזיכרוני והייתי שר אותו::
"ראיתיך עם כד צמוד אל השפתיים ואני יושב על משלטי בדד (במעברה)
וצימאוני שתיתי ממנו מים - הוי חבל,
חבל חבל שגם אני אינני כד".(בערבית - ווא איספא / הוי חבל).
היום - אנחנו - נלחמים בכמה מלחמות - פוגעים חזק, אבל גם נפגעים
חבל שהעם נמצא בנקודות רבות של מחלוקת - אנחנו ב- ווג'הו איח'תלאפ - בנקודות מחלוקת!
נישען על קיר, נסגור עיניים, נשחק ונשאל:
"אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי" ?
זה הזכיר משום מה ש- "עורב" שואל ציפור-דורסת עם משהו בפה: "אתה ווא-ווי או ווי-ווי" והציפור עונה לעורב "ווא ווי" ובשמוע ה- "וואו נופל מטה שלל לעורב
השבמחקשלמה שפירא