שלמה שפירא: לחם

שלמה שפירא

לחם

לחם - מוצר בסיסי.

מתפיחים קמח, מוסיפים שמרים, מקבלים בצק, מקבלים לחם.

יש אומרים על הלחם שהוא רב ממדי.

כאן נכנס האופה לתמונה:

האופה היה מקצוע מכובד, (בתקופת הרומית, נחתומים/אופים נחשבו לבעלי מלאכה נכבדים ועצמאיים)

גם אם אימא אופה לחם, ממשיך הרעב

אמרו על נשים - הן שורפות את הלחם בעודו בתנור

בעל היה אומר לאישתו - "תני את הלחם בידי האופה גם אם האופה יאכל חציו, זה עדיף על שריפת הלחם כולו

היום - יש אופים יגעים ועמלים למען אחרים ומשתכרים בדוחק ודווקא אלה "הנחתום מעיד על עיסתו".

ומה עם "לחם הפנימי" , יותר מדוייק "לחם הפנים" - "ונחת על השולחן לחם פנים לפני תמיד".

"לחם הפנים" קשה היה להכינו. העידו כהנים להיות בקיאים בהכנתו. לחם הפנים דורש "שולחן הפנים", גם בזמן מסעות בני ישראל ממצרים,  "לחם הפנים" נדד במדבר נדד והונח על "שולחן הפנים". צורת לחם הפנים "תיבה פרוצה" כאות ח'.

"חלת'/חלות השבת" בימינו - הם "לחם הפנים" למשפחה.

הערה1: בספרות/הארץ 4/2/2022 ציין מחבר הכתבה:"לחם הפנים" דבר מתכלה שאין בו משהו קדוש לעצמו, הוא בראש וראשונה לחם של הרעבים, ומשום כך הוא אולי גם לחם קדוש.

הערה 2: לחם בערבית הוא "חובז". אולי הערבים היו מכינים לחם מפרות ה-"חוביזה". כשהייתי בגדנ"ע, נסינו להכין לחם מחוביזה.

12.06.2022