שלמה שפירא: על טוני הלה - מנהלת "תיכון חדש"

שלמה שפירא

על טוני הלה ( Toni Halle)- מנהלת "תיכון חדש" 

עד כמה היה לה סבלנות לתלמיד, חכמה ודעת להעניק תלמידים מוצלחים לעצמם ולמדינה

דוגמה - איך נקבעו עובדות לתלמידי עולים (גם מן המזרח) בשנות החמישים-שישים במאה שעברה:

זה מזכיר לי סיפור משפחתי:

סיגל שפירא (מרימי - בעבר) אשתי המנוחה שגרה במעברה בחולון לפני נישואיה ואחר-כך בשכונת ג'סי כהן.
העזה להתרחק משכונתה ונרשמה ל- "תיכון חדש" שנמצא עד היום בתפארתו בדרך נמיר בתל-אביב.
להגיע בתחבורה ציבורית אז מן המעברה ואחר-כך מג'סי כהן היה כרוך בתדירות נמוכה של אוטובוסים ובפקק נורא כל בוקר.
בכיתה שלה צמחו ידועים כמו המשורר יאיר הורוביץ שפעם ביושבי לידו בבית הקפה באגודת הסופרים מסרתי לו מי אשתי והוא הפליג ביופייה ובחכמתה, ולא הזכיר עד כמה הוא חיזר אחריה. דיקן הפקולטה, בפקולטה שעבדתי בה באוניברסיטת תל-אביב היה יוסי לויה שגם הוא היה בכיתתה. אמו של גדעון סער - ברוריה -הייתה חברה קרובה לאשתי ושנינו הוזמנו לחתונתה בבית הרופא בתל-אביב. בכיתה מקבילה למדה דורית בייניש ועוד 
העניין הוא שאשתי איחרה כל בוקר להגיע בזמן לבית הספר. ימים רבים שלחו אותה המורים להביא אישור כניסה לכיתה מן המזכירות. לבסוף בישיבת מורים עם המנהלת הרשתה אשתי להיכנס באין מפריע לכיתה מתי שתגיע.
בסיום לימודיה בתיכון חדש פנתה אליה אז המנהלת "טוני" והציעה לה להתקבל ללמוד עבודה סוציאלית ותעבוד באותו זמן במשרה חלקית בג'סי כהן. אשתי הכירה היטב מקרוב את ה- materia שבו תעבוד, שלפעמים היה משולב בריב עד סכנת נפשות בלשכת הסעד וסירבה. אשתי החליטה ללמוד הוראה בסמינר לוינסקי.

בספרו של יורם קניוק "תש"ח" מוזכרת המנהלת טוני:

"אך האם באמת היתה זאת הסיבה האמיתית לכך שהתגייסתי בנובמבר 1947, מעט לפני הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ? הרי מה שאני זוכר הוא שסתם יום אחד, בשליש הראשון של י"ב בבית הספר "תיכון חדש", שהיה המקום הכי נפלא להיות בו, עם טוני הלה המנהלת המלהיבה שנראתה כמו עכברה מפוארת, שיום אחד נעמדה על כיסא ועצמה את עיניה, שדמעו מבעד לשמורותיהן הנעולות, ובמין כיסוף עמוק החלה לתאר איך ב- 1077 עמד היינריך הרביעי...וכולנו כל הכיתה בכינו לשמוע גורלו של היינריך הרביעי, ויום אחד סתם ככה עזבתי את בית הספר המתוק הזה באמירה שאפילו אני לא האמנתי בה, שעם שורש של שלוש לא נגרש את הבריטים מהארץ, והתנדבתי לפלי"ם...אבל אז במלחמה, בנעורי, הייתי עוד בחיתולים. היה לי רק עתיד ולא היה הווה חוץ ממוות. לא ידעתי אז מה הם סופים. לא ידעתי שום דבר לבד ציטטות משלונסקי, מביאליק, משפינוזה, מדוסטויבסקי, מה שלימדה אותי טוני הלה מייסדת "תיכון חדש", שכיוון שהיתה מהפכנית ומבית ספרה יצאו כה הרבה גאונים, קוראים לו היום "תיכון חדש על שם רבין"...

בכתבתה של הילה קובי במעריב 25.12.2007 אומר הסופר יורם קניוק: "הרבה לפני שנשים דעתניות חשבו לשרוף חזיות, יצאה טוני הלה לשחות בעירום, ואף חיה, רחמנא ליצלן, עם מנקה רחובות שהיה צעיר ממנה, מבלי שינשאו...חינכה לערכי ההומניות והליברליזם..."

הערה:

דרך אגב, כל מה ששמעתי מאשתי - שמעתי כשהיינו צועדים כשעה ביחד כל לילה, דיברנו ודסקסנו על כל זוויות החיים.

הפסדתי אותה בגיל צעיר.

12.05.2021