יום שני, 11 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: לא להספיד כך / שיר

שלמה שפירא

לא להספיד כך

בכמה ימים בשנה הרגשתי שביתנו הופך לבית-כנסת.
אמי, רימה זיכרונה לברכה, הייתה תמיד במלחמת קודש - קדיש, אזכרות, השכבות, הדלקת נרות, עידוד לתפילות וקריאת תהלים ומתן צדקה בכמה קופות-צדקה שלא חסרו בביתהּ.
עם מות אבי, לזכותהּ ייאמר, שהצליחה לשלוח שנה שלמה, ילד בגיל תשע בשעה חמש לפנות בוקר, כדי לומר קדיש בתפילת שחרית.
אמי לא נשקה לי ואני לא נישקתי אותה - זה היה אופי קירוב היחסים בין הורים לילדים אצלנו במשפחה ואולי גם במשפחות בגדאדיות אחרות.
לפעמים, כשרצתה אמי ויתור מצדי לטובתהּ ולטובת בן מסוים או כלה, הייתה מנסה לנשק את כף ידי ואני מנעתי זאת, וויתרתי ונכלמתי.
אני מבקש לא להספיד אותי כך אחרי מותי.

11.12.2017

תגובה 1:

תודה רבה!