יום רביעי, 23 באוגוסט 2017

שלמה שפירא: דברים לחודש אלול

שלמה שפירא

דברים לחודש אלול

חייבים אנו אות עוז מופת וגבורה לכל וריד בגוף בנפש ובנשמה שבנו.
איזה נס קרה בעולם האנושי מעבר למורשת הסיפור והאגדה!
בעצם מי את מי אתה מי אני ואין מייחסים ערך אפילו לווריד בסדר עולמנו.
מה הרמייה שמובילה אותנו לקרוע את חבל הטבור בהריוננו
מה אנחנו מותירים אחרי רסיסי חיינו.
שנפסיק לחולל מהומות ומלחמות בסדרי חיינו
ומי כאלוהים היודע זאת.



מישהו מבקש אחיזה במשהו ואין אחיזה
ראשו סחרחר בקרבו ולמי כתובת לראש דאגה
גם בחוץ גם בפנים גם בְּסוֹד אין.
כך חייו בלי משמעות
תקוותו חידה
חלומו פרפר לילה 
דמעתו טיפת עננה
אפילו נְבֶל יוצרים כָּתוּת שחמלה אין בו לא משמיע קול.

את הדברים המושתתים שבתוכי שבכוחי אמרתי ושדרתי
כי אתה שותק הוא שותק כולנו שותקים
ומי יבטיח להמשיך ולאחוז בפרחי הבר הזקוקים לאור למים לאדמה לחסד ולרחמים?
בסבלנות היקום שמש רבה!
יש מי שיימצא ויישאר בעימות הדור מתוך הצורך המעיק עליו, גם את עורפו ייתן בכל שׂדה קרב ולמה -
בגלל השתיקה אשר סביב.

התירי חטא ועוון.
איך היא מרגישה
יושבת יונתי רעייתי על כיסא-גלגלים ומלה אחת ולו אילמת אין בכוחה לצאת מפיה
והיה אם חטאתי עמהּ והעוויתי להּ או להפך
מה היא מרגישה עכשיו - האיש הזה טוב, האיש הזה רע
ולֵאֶה האיש גם הוא מאוד
כמעט את רוחו אבד בלא כסות
בחִבּוּט התעקשויות דרכו
כל צווחות העורבים אורבים לפתחו וקמים על ראשו
עד כמה המוות עד קצה המוות ממש
מיתרי סליחותיו עצב חצוב בסלעו...
מה את מבינה
היית תמיד ריבת הודו והדרו, חזות הכל
אהבתו לך מאה ברכות, בנויה לתלפיות
האיש הזה כל יום ויום בסבלנות ובחוט שדרה מנסה לאחות נבון פעימתך ולהרחיב מפתח תקוותך ותפילתך
פָּגְשֵׁך תמיד בחיבוקיו בנשיקותיו, מכיל ונותן לך כתפיים
כפתורך ופרחך הוא, שומרך כחותם מלך.
לאיש הזה אנא מַחֲלי לו והוא מוחל לךְ
וכל ילדי האלוהים שומעים רואים ועונים
מֻתָּרִים לכם, מתרים לכם, מתרים לכם.

ובשעה שאנו מבקשים רחמים - אין רחמים
וצריך וחייב שיהיו רחמים וסליחות
כי אחרת - נעבור כולנו לכוכב נולד ללא רחמים.

23.08.2017

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!